כאשר מעיינים בהסדר הגז שמפרסמת המדינה ובוחנים את יתרונותיו וחסרונותיו אי אפשר שלא להתרשם שמדובר בהסדר החלומות של דלק ונובל ובעיסקה המינימלית בטיבה שהיתה יכולה להשיג ישראל.
איך זה קרה לנו ?
אפשר להסביר את זה בקלות - כשאתה נאו-ליברל שמשוכנע שמדינות לא יכולות לעשות כלום, מהר מאוד אתה הופך להיות בן-ערובה בידי השוק הפרטי. ובשוק הפרטי אין סנטימנטים.
אם זו היתה מדינה אחרת, המחזה הזה, של פוליטיקאים נאו-ליברלים עושים כל שביכולתם כדי שנובל ודלק לא יוותרו על העיסקה הרווחית ביותר שנפלה לידיהן מזה שנים, היה נורא מצחיק. ממש קומדיה.
אבל המדינה הזו שלנו.
ומה שקורה למשאבים הלאומיים הוא טרגדיה שבוודאי גורמת לאבות המייסדים של המדינה להסתובב בקבריהם כמו פרופלורים.
הם לא היו נבהלים מכל איום.
הם היו יודעים לעשות את המעשים החלוציים הנדרשים.
ומה שצריך לעשות הוא לא מאוד ראשוני וגם לא מורכב במיוחד.
ואתם יודעים משהו מוזר?
הגז שלהם לא נשאר עמוק מתחת לים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה