הופתעתי לקרוא בבלוג הפוליטי המשובח, הפלוג, כתבה שמציגה את הכנסת ה-20 בתורת כנסת שכמעט איננה עוסקת במהות.
ביקורת נוקבת, אבל כזו שלטעמי איננה הוגנת.
מדוע אני סבור כך ?
בואו נחשוב יחד - איך בוחנים פרלמנט ? מעיפים מבט באינדיקטורים השונים לפעילותו.
פרלמנט מודרני עוסק בשתי פעילויות: התוויית הכללים לפעילות במדינה (חקיקה) וביקורת )(דיון ציבורי).
אז בואו נבדוק יחד את הכנסת שלנו כשהיא מתקרבת לאט לאט לסוף שנתה הראשונה.
למשל - במה עוסקות הועדות?
סדר היום של הועדות מלמד על ועדות שעוסקות באינטנסיביות בסוגיות מהותיות
3 דוגמאות מהשבוע האחרון:
- מעקב על תכנית פיתוח והעצמת היישובים הדרוזים והצ''רקסיים לשנת 2015 בועדת הכספים
- בקשה לחוות דעת מבקר המדינה עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה בנושא: פיטורי עובדים וקיצוץ תקצוב מוסדות חינוך בעיריית ירושלים בועדת הכלכלה
- פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד בועדה לפניות הציבור
האם אלה אינם דיונים מהותיים ?
למשל - החקיקה
הביקורת בפוסט אומרת: "רצים, רצים בלי להגיע לשום מקום. בכנסת הקודמת העבירו בשנה הראשונה חקיקה מסיבית; כמו חוק גיוס חובה או העלאת אחוז החסימה; הצליחו לחוקק תקציב בזמן; העבירו את חוק הריכוזיות וצמצום התחרות; והתמודדו עם בעיות בשוק הספרים. אך בכנסת ה־20, אוטוטו בת שנה, כמעט כלום לא קורה."
אם נתעמק בהשוואה לכנסת הקודמת נראה את הנקודות הבאות:
- בכנסת הזו כבר אין צורך להתמודד עם אחוז החסימה, כי יאיר לפיד כבר עשה את העבודה לנתניהו וארגן לו משילות יציבה אפילו בתנאי קואליציה קטנטונת (ותדגים הצעת אי-האמון בממשלה שעברה השבוע ואפילו לא טלטלה לנתניהו את הכנף)
- נושא גיוס חובה טופל בחוק שירות ביטחון (תיקון מס` 21), התשע”ו–2015 (24/11/2015). אולי לא כולנו אוהבים את ההסדר החדש, אבל אי אפשר להגיד שבכנסת הזו לא העבירו חקיקה בנושא בשנה הראשונה.
- גם העברת התקציב הראשונה בכנסת הקודמת לא היתה בזמן. ההתמודדות עם האיחור נעשתה באמצעות תקציב דו שנתי שהוא פתרון לא יותר טוב להתמודדות עם איחור מהפתרון שהלכו עליו בכנסת הנוכחית, של ריצה קדימה עם התקציב האוטומטי והעברות בועדת הכספים.
- מבט על חקיקה אחרת שכבר הושלמה בכנסת ה-20 (קישור לחקיקה שעברה קריאה שניה שלישית) מראה שמדובר בחוקים בשלל נושאים - חלקם חשובים מאוד:
- רפורמות הדיור של משה כחלון (שאת מידת השפעתן רק העתיד יוכיח)
- רפורמות בנוגע לשכ"ט עורכי דין מול בט"ל;
- רפורמת ההוצאה לפועל (אשר מדגימה היטב עד כמה לפעמים חקיקה היא בעלת שורשים עמוקים וקשה להגיד באיזה כנסת תרמו להתפתחותה יותר, אבל הגיעה לקו הגמר בכנסת הזו
האם זו איננה עבודה חקיקה מהותית?
בקיצור, קשה שלא להגיע למסקנה שהתיאור של הכנסת העשרים במילים "זו אולי הכנסת הגרועה מכולן. אין יעילות, אין רצון טוב, אין כוונה לעבוד לטובת האזרח הקטן. כנסת מנותקת מהעם" איננו הוגן.
אז אפשר להגיד שהכנסת הזו איננה רעה יותר מהכנסות הקודמות.
יכול להיות שדווקא בהתחשב בכך שמדובר בכנסת שפועלת עם קואליציה שנהנית מרוב קטן מאוד,
אפשר להגיד שהישגיה ופעילותה עד כה מלמדים שהיא טובה יותר מקודמותיה.
את המבחן הסופי נוכל להעביר כשהכנסת הזו תתפזר (אם במלוא ימיה, אם כתוצאה ממשבר קואליציוני של אמצע הדרך).
עד אז, בואו נהיה הגונים בביקורת שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה