12.12.2011

International interference time for Syria ?

If there ever was a time requiring International interference, it is now in Syria. As a bloodbath may be imminent in Homs and this city may well experience a destiny similar to that of  Hama, almost 30 years ago; as testimonies of crimes against humanity performed by the regime accumulate, the world should not sit aside and accept the advise of those calling for non-intervention. The fragmented Syrian opposition needs external help. The evolving Free Syrian Army needs external help, and needs the type of military aid that restored a balance between Libyan rebels and Gaddafi-loyalists. Such interventions are needed now for Homs may become a symbol, and learning from Syria's past, this country needs a symbol of success in the stand against tyrrany. Not another symbol for martyrdom. 

6.12.2011

ההתמודדות עם האפליה מחייבת שינוי תפישה

לא צריך להיות האגודה לזכויות האזרח או ראש-ממשלה כדי לדעת שערביי ישראל מופלים לרעה. זו מציאות ידועה.

אבל האפליה של המיעוט מחוזקת על ידי גישת המיעוט. כך למשל תוקפים חברי כנסת ערביים את מסקנות ועדת טרכטנברג שנועדו לסייע לתעסוקת נשים במגזר הערבי למרות שברור שנשים ערביות רק ייהנו ממצב שבו יעמדו לרשותם מעונות יום ותהיה להם נגישות למקומות עבודה קרובים יותר.  כך למשל קריאתו של ארגון זכויות אדם לממשלה לסייע יותר לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית אינה מתמודדת עם העובדה שהצעד האפקטיבי ביותר לשיפור מעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית יהיה שינוי הגישה המפלה כלפיהם בתוך החברה הערבית, והתפישה של המוגבל כזר-אחר (alien) היא-היא העומדת בבסיס מצוקתם של אנשים עם מוגבלות, יהודים כערבים.

אסור להתעלם מאחריות הממשלה לנהל מדיניות מקדמת שוויון ואכיפה כנגד אפליה, אסור להתעלם מאחריות המעסיקים והחזקים בחברה לסייע לחלשים, אבל אסור גם להתעלם מאחריותם של המופלים לרעה ליזום ולפעול, וזו לא רק דעתי שלי.  
קמפיינים מהסוג של המאבק כנגד נישואי קטינות במגזר הערבי הם דוגמא לסוג הצעדים הנדרשים, כדי שכל בני-האדם הסובלים מאפליה בחברה הערבית יוכלו לזכות לשוויון המגיע להם. ביקורת עצמית, איתור המהלכים המסייעים לאפליה החיצונית להנצחת המציאות, התנערות מהאדישות, יוזמה והתנסות, ובכל מקרה - לא לקבל את המצב הקיים ככורח-המציאות.

בפראפרזה על דבריו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, אל למופלה לרעה להסתפק בדרישה שהמדינה תעשה בשבילו; עליו לדרוש מעצמו לעשות עבור עצמו.  

4.12.2011

סימנים לבחירות בישראל במהלך 2012 ?

קשה שלא להבין מכוונת ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, לקיים את הפריימריז בליכוד בינואר 2012 (בעוד חודש) את ההולך וממשמש לבוא: הערכות בחירות במהלך 2012.

 יש לכך סיבות וסימנים מבשרים רבים   -

כל אלה וסיבות נוספות שאולי אזכיר בעתיד, מצטרפים יחד לתובנה אחת: כדאי למנהיג הליכוד לנצל את מצבו הטוב הנוכחי, אם הוא רוצה להוביל את הליכוד גם בבחירות הבאות. 

פריימריז בליכוד כמובן לא מחייבים שאחריהם יתקיימו בחירות כלליות, למרות הציפיות שנוצרות. אבל כשרואים את הדינמיקה שעלולה להיווצר בגין תהליכים משפטיים, חברתיים, כלכליים ואחרים, קשה יהיה להיות מופתעים אם בנימין נתניהו, למוד נסיון מכהונתו הקודמת, לא ינסה להקדים את המאוחר וללכת אל בחירות כלליות כשהוא השולט והיוזם בתהליכים. 

ואם כבר בחירות כלליות ב-2012, לו הייתם בנעליו של ראש הממשלה, לא הייתם מעדיפים אותן מוקדם ככל האפשר ? 

28.11.2011

Now they are talking !

It took quite some time, but at last, the Arab League has decided to impose significant sanctions against the Syrian regime,  in order to persuade Syrian tyranny to stop the bloodshed of protesting citizens:
"The foreign ministers agreed to stop dealing with Syria's central bank, to ban high-profile Syrian officials from visiting Arab nations and to freeze the assets of the Syrian government... a committee would meet Saturday in Doha, Qatar, to work out details of imposing the sanctions to avoid harming Syrian citizens and neighboring countries. It was not clear how effective sanctions would be if Iraq and Lebanon -- two of Syria's largest economic partners -- do not participate."
 Now all that remains is that they actually walk the talk

Egypt votes

Egyptians are voting today, in what we all wish will be the beginning of a long and glamorous democratic tradition. But truthfully, regardless of possible future outcomes, this is a truly exciting moment.

Once again, human beings are taking part in a process through which they attempt to reign their own destiny. 

27.11.2011

הנה זה בא ?

אמיר אורן כותב בהארץ על "שני הליכים משפטיים-ציבוריים בשלבים מתקדמים אשר עתידים לזעזע בראשית 2012 את המערכת הפוליטית הישראלית":

  • במהלך דצמבר עתידים פרקליטיו של שר החוץ, אביגדור ליברמן לנסות ולנצל את השימוע לו זכאי לקוחם, כדי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לחזור בו מהכוונה להאשימו בהלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים, קבלת דבר בנסיבות מחמירות והטרדת עד. אם יוגש כתב האישום, ייאלץ ליברמן, בדומה לאחרים בעבר , להתפטר מתפקידו. אומנם סיעתו כבר הודיעה בעבר כי לא תפרוש במקרה כזה מהקואליציה, אבל קשה שלא לראות בשיח פינוי המאחזים החדש של התנועה סימן מקדים לדרך שבה אולי תנסה ישראל ביתנו למנף את הנסיבות הבעייתיות להצלחה אלקטורלית.  
  • קרב ובא פרסומו של דו"ח מבקר המדינה בפרשת אסון השריפה בכרמל. על פי אמיר אורן הדו"ח צפוי להפתיע ולחדש בכך שייחס אחריות מיוחדת לשרי הממשלה שבהכרעותיהם ובהנהגתם תרמו לנסיבות שאפשרו את האסון. כך למשל תוטל אחריות על "שר האוצר, שלקח לעצמו רשות לעכב העברת תקציב למשרד הפנים, למרות החלטת ממשלה ובנימוקים שהמבקר פוסל; שר הפנים, שהפציר והתכתב, אך לא הפעיל את כוחו הפוליטי לאיים בפירוק הממשלה אם לא תבוא על תיקונה סוגיה שתיאר בעצמו כ'קטסטרופה'; ומעל כולם, ראש הממשלה". 
אורן מציע, לא לגמרי ברור אם בציניות או ברצינות, שנתניהו עשוי לנסות ולשנות את הדינמיקה הפוליטית בתקיפה באיראן. גם אם נקבל את הגישה המייחסת חוסר-מוסריות ברמה כה גבוהה לפוליטיקאים ומדינאים, אי-אפשר להתעלם מכך שמדובר בחרב פיפיות שעלולה להביא לתום הקריירה הפוליטית של נתניהו, אם תיכשל ההתקפה באיראן. בהתחשב בכך שנראה שבצד הפלסטיני קל יותר לאבו-מאזן ולחאלד משעל לדבר על שיתוף פעולה מאשר לבצעו (עברה כבר חצי שנה מאז חתימת הסכם שיתוף הפעולה ועדיין אין לעם הפלסטיני ממשלת אחדות), יהיה לנתניהו קל בהרבה להתחיל משא-ומתן אמיתי עם הפלסטינים ולהגיע להסכם, שעשוי להביא לחזרתו של הליכוד למרכז הפוליטי הישראלי. האם יידע נתניהו לעשות מהלך כזה או שמא הסיבות שהביאו לתום כהונתו הקודמת כראש-ממשלה יניאו אותו מהכיוון הזה ?