14.2.2015

לא הבנתי מה יקרה אחרי הנאום

17 יום לפני ה-3 במרץ, התאריך המתוכנן לנאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס האמריקני, והעולם כמרקחה.

אם זה לא היה כל-כך מגוחך שכך מנוהלים ענייני מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, זה היה נורא מצחיק. היועץ המשפטי לממשלה צריך להבהיר שהנאום הזה הוא אירוע חדשותי שמצדיק שידור, סנטורים דמוקרטיים מודיעים על החרמת הנאום 

והעולם לא לבד - גם בוחרים רבים בישראל משוכנעים שנתניהו הולך לקונגרס כדי להציל את ישראל משואה. משוכנעים - אבל לא חושבים. תחשבו לרגע בהגיון. 

מה יקרה רגע אחרי הנאום? 
אובמה יפרוץ בבכי, יפול על ברכיו ויבקש סליחה על חטאיו? 
המוני הסנאטורים ירוצו, יכו את אובמה במרץ, ישליכו אותו מהבית הלבן וימנו את נתניהו לנשיאות ארה"ב?
או שמא, אחרי הנאום, אובמה ימשיך להיות נשיא ארה"ב, ימשיך להתוות את מדיניות ארצו, וימשיך להתעלם ממה שיש לנתניהו לומר, כי הוא והמינהל אותו הוא מוביל חושבים אחרת על הסוגיה? 

האינטרסים של ארה"ב ושל ישראל בניהול המשבר הזה שונים. מבחינת ארה"ב מזרח-תיכון יציב שיש בו הגמוניה משולשת של ישראל, איראן וערב-הסעודית הוא יעד ריאלי ובהתחשב בחלופות הוא נתפש כדבר בהחלט רצוי. האינטרס הישראלי של איראן לא-גרעינית יכול להתממש במסגרת המו"מ המתנהל בין איראן וארה"ב. 

ממילא, אין אפשרות להשיג הבטחה אלוהית שלאיראן לעולם לא יהיה גרעין. בכל רגע נתון, אחרי הסכמה להתפרקות מלאה מגרעין או אחרי התקפה צבאית כוללת של ארה"ב שתשמיד את כל אתרי הגרעין האיראניים (הידועים והלא-ידועים) יכולה איראן לשוב ולהתחיל מחדש את המסע אל עבר פצצת-הגרעין, כשהיא מצויידת בלקחי-העבר. 

החזון של איראן מגורענת, ובעקבותיה של מזרח-תיכון במירוץ חימוש גרעיני, הוא חזון נורא לא רק עבור מדינת ישראל. הוא חזון נורא עבור האנושות כולה. מירוץ חימוש גרעיני במזרח-התיכון לא יעצור באיזור הזה וכל האנושות תיפול במדרון החלקלק הזה - כנראה אל סוף הציוויליזציה כמו שאנחנו מכירים אותה. אף אדם רציונלי לא יכול לדמיין מציאות שבה תופעל פצצה גרעינית מצד איראן כנגד ישראל, מבלי שהמציאות שתבוא לאחר אותו יום נורא, לא תתאפיין בשימוש טריוויאלי בנשק גרעיני בין מדינות האיזור. 

זה כמובן לא אומר שאפשר להגיע להסכמות שיהיו טובות לעולם כולו במו"מ עם איראן. מנהיגי איראן, בניגוד למקובל בקרב רבים בישראל, הם אנשים רציונליים. קיצוניים, אכזריים, מונעים על ידי אידיאולוגיה מסוכנת. אידיאולוגיה מסוכנת יכולה להוביל אדם רציונלי למקומות לא-רציונליים. ראינו את זה כשגרמניה הנאצית הלכה למקומות אליהם הלכה. איראן יכולה ללכת לשם. אסור לפייס אותה. אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות להידבר עמה. במיוחד כשזוכרים שהתנהלות חכמה יותר מול גרמניה הנאצית בשנים 1933-1939 היתה כנראה יכולה למנוע את הדרך אליה התגלגלה ההיסטוריה. האומנם נתניהו מאמין, באמונה שלמה, שבארה"ב שכחו את כל לקחי ההיסטוריה? הייתכן שהוא סבור שבנאום אחד הוא יוכל לפזר את הערפל שבעיני האמריקאים התמימים? או שמא, אולי, כוונתו אחרת לגמרי? 

אין תגובות:

פרסום תגובה