כולנו אוהבים לצחוק קצת על הפוליטיקאים שלנו, אבל בואו ננסה רגע לחשוב ברצינות על העתיד, מתוך הנחה שנתניהו צודק בתשומת-הלב הרבה שהוא נותן לתוכנית-הגרעין האיראנית אך כמובן טועה בהנחה שלו שאפשר לסכל אותה לנצח.
האומנם רכישת מטוסי 'חמקן' המאפשרים הנחתת מכה ראשונה על מדינת אויב היא מעשה שמגביר את הביטחון ? פרופ' אורי בר יוסף מביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה טוען אחרת:
"חיל האוויר רוכש את המטוס כדי להתמודד עם האיום האיראני. ומכיוון שהמדובר במערכת נשק שעתידה לשרת בחיל האוויר עוד שנים רבות, ניתן להניח שעיקר תפקידה יהיה להרתיע איראן גרעינית מיצירת איום גרעיני על ישראל. הבעיה היא שבמאזן אימה כזה יציבות אסטרטגית היא המפתח לביטחון, ויכולתו החמקנית של האף–35 עלולה לערער אותה. יכולת כזאת תייצר חשש איראני קבוע, שישראל תעשה שימוש בעליונותה הטכנולוגית כדי להשמיד את יכולותיה הגרעיניות במכת פתע, שלא יהיה אפשר לקבל עליה התרעה מוקדמת באמצעות מערכות המכ"ם של איראן או בעלות בריתה באזור.
החשש הזה יהפוך לחריף במיוחד בתנאי מתיחות או משבר עם ישראל, והוא עלול לגרום לצמרת האיראנית להורות על הפעלת היכולת הגרעינית לפני שזו תאבד במתקפת פתע ישראלית, בבחינת use it before you lose it. מצבים כאלה מוכרים מתקופת "המלחמה הקרה", והם היו היחידים שבהם התקרבו ארה"ב ובריה"מ לסף שימוש בנשק גרעיני.
יציבות בין מדינות גרעיניות יריבות מושגת על ידי צמצום הפיתוי של כל אחד מהצדדים להפעיל ראשון את יכולותיו הגרעיניות. הדרך היעילה ביותר להשגתה היא באמצעות בניית יכולת מכה שנייה, קרי היכולת להשמיד את היריב גם לאחר שהיכה ראשון. צוללות הדולפין של חיל הים מקנות לישראל יכולת כזאת, ולכן סביר להניח שיתרמו ליציבות גרעינית בעתיד. מטוסי האף–35 הם, מעצם אופיים, מערכת נשק של מכה ראשונה, ולכן עלולים לערער יציבות כזאת."
אפשר כמובן להתווכח עם בר-יוסף. צפון קוריאה היא הדוגמא למציאות שבה צד שלכאורה בכל רגע נתון עלול לאבד את היכולות שלו במתקפת פתע מצד ארה"ב איננו עושה שימוש בנשק הגרעיני למרות האיום הזה. צפון קוריאה היא דוגמא מעניינת מאחר והיא מדגימה שאפילו משטר רודני שמנהיגיו אקסצנטריים למדי מסוגל לנהוג באחריות גם כאשר כבר יש ברשותו נשק גרעיני. הגרעין כנראה לא עולה לראש מהר כל-כך.
מצד שני, כשמביטים על רשימת תקריות הגבול בין צפון ודרום קוריאה קשה שלא להתרשם מכך שהתעוזה הצפון-קוריאנית הולכת עולה. האם יש בכך ללמד על תחילתו של תהליך אסקלטיבי ?
ארה"ב וברה"מ לימדו את העולם שאפשר לקיים מאזן-אימה גרעיני ואף לשגשג בעולם שבו איום ההשמדה-ההדדית הוא חלק שגרתי מהיום-יום. בר יוסף מציע שיקולים אסטרטגיים נוספים שעל מקבלי-ההחלטות לכלול בהכרעות שפעם היו פשוטות יותר.
אייזיק אסימוב, המדען וסופר המדע-הבדיוני המפורסם, טען פעם (בסיפור קצר) שהאנושות עתידה לעבור לספירת זמן אחרת, המבוססת על כניסתה אל העידן האטומי. תאריך היום הראשון יהיה ה16/7/1945, היום בו בוצע הניסוי הגרעיני הראשון אי-פעם .
נרצה או לא נרצה, חשוב להכיר באפשרות שאנחנו בדרך לשם ולהתחיל להתאמן על צורת-המחשבה המתאימה לעולם שבו לכולם יש נשק גרעיני.
לקריאה נוספת
- רשימה של תאונות גרעין צבאיות
- רשימה של תאונות גרעין אזרחיות
- אירועים ותקריות הקשורים לכורים גרעיניים
- רשימה של פשעים בעזרת חומרים רדיואקטיביים
- רשימת הכורים הגרעיניים בעולם
- כמה אירועי 'כמעט' :
- התרסקות הB-52 בגולדסבורו בארה"ב ב1961
- אירוע התרעת-השווא לתקיפה גרעינית בברה"מ ב-1983
- תקרית הטיל הנורבגי ב-1995
- קטגוריית לוחמה גרעינית בויקיפדיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה