הופתעתי לקרוא במאמר פרשנות בואלה! את הדברים:
"אם נתייחס לשאלת יכולתו של חיזבאללה לכבוש את הגליל הרי שברור שאיומי נסראללה חסרי כל בסיס ומה שעומד מאחוריהם הוא בעיקר הרצון לשדר חוזק בזירה האזורית ולהרתיע את ישראל מפעולת תגמול נרחבת.... כוח היברידי המשלב יחידות קונבנציונאליות המצוידות בשריוניות ונשק בינוני לצד תאי גרילה שאפיינו את חיזבאללה מאז הקמתו. היחידות הקונבנציונאליות - המאפשרות להשתלט על שטחים נרחבים - יועדו בעיקרן להתמודדות עם אתגרי הזירה הלבנונית. הן מתאימות גם למלחמה המתנהלת כיום בסוריה, אך אינן יכולות להתמודד עם צבא כצה"ל המצויד היטב בטנקים, חיל אוויר, ארטילריה וכיוצא באלו. לפיכך בעימותים מול צה"ל ימשיך חיזבאללה להסתמך בעיקר על לוחמת גרילה והפעלת המערך הרקטי שלו. טילים אומנם עלולים לגבות מחירים קשים בנפש ורכוש, ולוחמי גרילה אף עלולים להשתלט על יישוב. אולם לא אלה ולא אלה מסוגלים לכבוש חבלי ארץ. "
וכן את הדברים:
"...על ישראל להתאים את תגובתה לתובנה שמבחינת חיזבאללה היא מהווה כרגע רק אמצעי בלוח שחמט גדול יותר והוא איננו מחפש הרפתקאות אסטרטגיות עמה."
שתי הטענות בעייתיות, לדעתי, בלשון המעטה.
האם חיזבאללה יכול 'לכבוש את הגליל' ?
בנוגע לשאלה הראשונה, חיזבאללה איננו צריך לכבוש את כל הגליל. כל שהוא צריך הוא להשתלט על נקודה או שתיים בגליל ולהחזיק בהן במשך זמן מסויים. את זה כוח גרילה יכול לעשות בקלות. המגבלה הגדולה של כוח קונוונציונלי היתה ונשארה העובדה שאל תוך תא שטח נתון אפשר להזרים רק היקף מוגבל של כוחות. וכל זמן שבתא השטח הנתון ניתן לקיים תנאים שמאפשרים לכוח קטן מגננה יעילה, הרי שהוא יכול לשרוד שם, בכפוף לעוצמת הנשק שתופעל נגדו. ההגיון מחייב את כוח הגרילה שמתכנן פעולה כזו, לבחור יעדים שזהותם תגביל את עוצמת-הנשק שתופעל נגדו. מכאן, שאם יש באפשרותו של חיזבאללה להביא כוחות אל שתיים-שלוש נקודות בתוך הגליל בהן ממוקמים יישובים יהודיים, להשתלט עליהם, ולהחזיק בהם, הרי שהוא יוכל להגיע להישג תעמולתי מהמדרגה הראשונה.
איך הוא יגיע לשם?
זוכרים את המנהרות מהדרום? העובדה היא שחמאס הוכיח יכולת אופרטיבית להיכנס אל תוך שטח ישראל באמצעותן, להגיע לאיזורים שבהם כוחותיו פועלים בלי שהם מזוהים על ידי צה"ל, ולסגת בחזרה.
איזה כוחות יוקצו לכך?
נזכיר שלחיזבאללה יש אפשרות להקצות כוחות לפעולה כזו, כי הוא יודע את מה שאנחנו יודעים: שאין לישראל שאיפה לכבוש חלק כלשהוא מלבנון. הרפתקאות לבנון ובעיקר החוויות מהשנים 1982-2000 ריפאו כל מנהיג ישראלי מהמחשבה ששליטה באיזור מסויים מלבנון מועילה במשהו לבטחון ישראל. הכרת המציאות אומרת שרוב אנשי חיזבאללה השוהים בדרום לבנון 'כדי להגן עליה מהאויב הציוני' יכולים לשמש בפעולה התקפית. מבחינת המספרים זה בהחלט מקנה לחיזבאללה היקף כוחות שמאפשר פעולה אפקטיבי מאוד בשטח ישראל, כשהסד"כ הישראלי המוקצה לבט"ש בהחלט איננו נהנה מהיתרונות שיש לישראל 'על הנייר'. כך שניצול של הפתעה בהחלט יכול לאפשר לחיזבאללה להגיע למציאות מסוימת של שליטה בשטח.
כמה זמן הוא יכול לשלוט בשטח ?
זו שאלה קשה. התשובה קשה ומרה - אם חיזבאללה יצליח להשתלט על ישוב שלם עם סד"כ בסדרי הגודל המתאימים, כשמתחת ליישוב יש תשתית מנהרתית תת-קרקעית שמאפשרת לו לוחמת גרילה יעילה, הוא כנראה יוכל לשלוט בשטח כרצונו.זאת אלא אם הפילוסופיה שמאחורי 'נוהל חניבעל' תדריך את צה"ל גם בפעולה כנגד השתלטות כזו. בהנחה שמשא-ומתן לא יבוא בחשבון, הפתרון היחיד למצב כזה יהיה השתלטות עקובה מדם במחיר גבוה. אירוע שישנה מבחינות רבות את כללי המשחק.
ומה באשר לתגובת ישראל ביום שאחרי?
התשובה פשוטה: אין הרתעה אפקטיבית ארוכת-טווח נגד טרור. על כל פעולה, תבוא תגובה. אין לישראל יכולת אמיתית להרוג כל אחד ואחד מפעילי החיזבאללה. מעולם לא היתה לה את היכולת הזו. כי היא דורשת הכרעה מוסרית שישראל לא קיבלה וספק אם תקבל אפילו אחרי אירוע כזה. כושר העמידה הוא התשובה היחידה. וכושר העמידה הישראלי אחרי השתלטות כזו הוא באמת משהו שקשה לשער לגביו השערות. אני נוטה לחשוב שבדומה לאסונות בעבר, ישראל תפגין שוב את היכולת הבלתי-נדלית שלה לחוסן וקשיות-עורף מהסוג שבזכותו המדינה עומדת ומתפתחת מאז תחילת הציונות.
עם זאת, אני סבור שיהיה הרבה יותר נכון לא לחכות ל'יום שאחרי' אלא להערך מראש לאפשרות הזו. להביט במפה ולזהות את האתרים שמבחינת חיזבאללה יהיו יעדים נוחים לכיבוש מהיר. לבחון את מערך הכוחות של חיזבאללה על בסיס לקחי 1973 (הערכת יכולת פוטנציאלית ולא הערכת כוונות). ולשנות את הערכות ישראל באתרים הרלוונטיים בהתאמה. כמובן, ככל שיפותחו אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו בחינה טובה יותר של הפעילות התת-קרקעית של חיזבאללה, וככל שייאסף יותר מודיעין על אימונים שעושים כוחות חיזבאללה השונים, כך ייקל להערך מראש.
האם חיזבאללה ירצה בכלל 'לכבוש את הגליל'?
בנוגע לשאלה האם חיזבאללה מחפש הרפתקאות אסטרטגיות, חייבת להישאל שאלת-נגד: מה עשו כל החבר'ה שחוסלו לפני כמה ימים ברמת הגולן הסורית ? אנחנו מדברים בין היתר על ג'יהאד מורנייה, מפקד גזרת הגולן בחיזבאללה (בנו של עימאד מורנייה המנוח ומי שנחשב בן-טיפוחיו של מנהיג חיזבאללה חסאן נסראללה) , מוחמד עיסא, מבכירי מפקדי כוחות חיזבאללה בסוריה, ובריגדיר-גנרל מוחמד עלי אללה דאדי, איש מודיעין בכיר מכוחות המהפכה של איראן כשיחד איתם נהרגו כמה מאנשי חיזבאללה "מן השורה" שאי אפשר שלא לתהות בנוגע לוותקם ונסיונם ומה שהם יכולים ללמד על סוג הפעולות שנשקלו או תוכננו כאן. יכול להיות שהנוכחות שלהם ממוקדת במאבק על סוריה. יכול להיות שהכוונות שלהם לגבי ישראל הן בכלל ארוכות טווח, מתוך תקווה להגיע לנוכחות חיזבאללה בשני גבולות של ישראל. אבל יכול להיות שיש להם גם כוונות קצרות-טווח.
עצם העובדה שבמהלכה של מציאות של מלחמה קשה ועקובה בסוריה שמאיימת להפוך למלחמה בתוך לבנון, חיזבאללה משקיע מאמצים גם במאבק נגד ישראל (ועושה זאת שוב ושוב) מלמדת שהתפישה האסטרטגית של חיזבאללה שונה משמעותית ממה שאפשר אולי לקוות לו או לדמיין לו. כשחושבים על זה, בהחלט אפשר להבין מדוע האינטרס שבשימור היוקרה של חיזבאללה מחייב אותו לפעול מעת לעת כנגד 'האוייב הציוני'. זה נכון, אולי במיוחד, כאשר מבינים עד כמה המציאות הסורית המורכבת מחייבת מבט מרחיק ראות מצד חיזבאללה, מבט המבוסס על תחשיבים והערכות המביטים שנים קדימה.
פעולה מוצלחת של חיזבאללה תאפשר לו לשוב ולהפוך ליעד אטרקטיבי עבור מתנדבים. היא גם תאפשר לו להציג אל נוכח הארגונים בהם הוא נלחם שאלה קשה ומרה: מה אתם עושים למען המלחמה באוייב המשותף? לכן, הרבה יותר מכפי שמדובר בהרפתקאה אסטרטגית, נכון לראות זאת כמהלך טקטי שייתכן שהולך והופך לאינטרס חשוב של הארגון.
מוטב להיזהר מאשר להצטער
ואחרי כל זה, אבקש רק להזכיר לכל המפקפקים והסבורים שמדובר בחרדה חסרת-ביסוס. בהחלט ייתכן שהקו המוצע בפוסט זה הוא שגוי לגמרי. אבל כבר היו בעבר פיגועי-מיקוח גדולים. מבחינת המשלחים חלק מאותם פיגועים היו הצלחות טרור גדולות. האומנם קשה להאמין שגם חיזבאללה, בראותו כיצד הנשק תלול-המסלול מאבד מהאפקטיביות שלו במלחמה כנגד ישראל (בגלל כלי-המגן שישראל הצליחה לפתח) יפתח כלים התקפיים חדשים ? או שבהעדר יכולת לפתח אמצעים חדשים, יחזור להשתמש בכלים התקפיים ישנים שכבר הוכיחו את עצמם?
תחשבו רגע ברצינות (אבל רק אחרי מבט קצר במפה): כמה קשה יהיה לחיזבאללה, בתנאים הנוכחיים, לחולל פיגוע מיקוח במעיין ברוך, כפר יובל, קיבוץ דפנה, מטולה, משגב עם, מרגליות, מנרה, מלכיה, אביבים, יראון, ברעם, דוב"ב, נטועה, שתולה, זרעית, ערב אל ערמאשה, אדמית, חניתה,שלומי או כפר ראש הנקרה?
ונזכיר - הנחת המוצא שיש צורך לחפור מנהרות אל לב-היישובים היא הנחה שגויה. בהנחה שאותה יכולת טכנית ונחישות שאפשרו מנהרות של כמעט קילומטר בעזה קיימות גם בידי חיזבאללה (עם כל ההבדלים הגאולוגיים על יתרונותיהם וחסרונותיהם), כל שהם צריכים לעשות כדי להקים תשתית חדירה לישראל, הוא להמשיך את עבודות החפירה מתוך המערך התת-קרקעי הקיים בדרום-לבנון כיום, אל עבר כמה משמורות הטבע שבצפון ישראל (החל מיער ראש הנקרה במערב וכלה בשמורת נחל עיון באצבע הגליל). האם ייתכן שהעבודה הזו כבר נעשתה?
האם לא יהיה מוטב להערך, לפחות ברמה המחשבתית, לשאלה כיצד נתמודד עם אירוע כזה, מאשר להניח ש'יהיה בסדר' ?
לקריאה נוספת
- מנהרות התקיפה של צפון קוריאה
- מה מלמדים אותנו מתקני-הגרעין של איראן על המומחיות האיראנית בבנייה תת-קרקעית?
- מנהרות ההברחה בעזה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה