15.2.2015

הם מטיפים לשנאת-יהודים




הסרט מושתת על תפישה מעוותת של המציאות. הן בגלל הדרך שבה מתוארים "כל האירופאים", הן בגלל הדרך שבה מתוארים "כל השמאלנים" ובמיוחד בגלל חוסר-ההבחנה בין הביקורת המוצדקת על ישראל לבין הביקורת הלא-מוצדקת על ישראל. כמה עצוב לראות סרט שמנסה לפעול כנגד שנאת-ישראל ועושה זאת באמצעות הסתה לשנאת יהודים. 

אל תבינו אותי לא נכון. אני נמנה על אלה הסבורים שחלק מהמניעים של הביקורת הלא-מוצדקת על ישראל נטועים באנטישמיות החדשה. כבר כתבתי על זה בבלוג הזה. אבל העובדה שיש אירופאים הנגועים באנטישמיות החדשה או שיש אנשי שמאל בישראל שסבורים שהדרך היחידה להציל את ישראל מעצמה היא להפעיל עליה לחץ חיצוני לא אומרת שכולם כאלה.

רחוק מזה.

אני לא יודע אם יש טעם אמיתי לנסות לשכנע את מי שמאמין שיש אמת בסרט הזה עד כמה ההכללה של 'שמאל' הכורכת יחד אנשים כמו גדעון לוי, אילן גילאון ויצחק הרצוג מזיקה לעצם הרעיון של עבודה פוליטית משותפת על ידי כל מי שדואג לעתידה של מדינתו של העם היהודי.

אולי יהיה להם קל יותר להבין את העדר-הקשר בין הסרט למציאות אם הם ילמדו קצת על אירופאים כמו מישל וולבק (אינטלקטואל אירופאי מזן אחר) או קאי דיקמן (הספר של טוביה טננבום 'אני ישן לבד בחדרו של היטלר' הוא דרך נהדרת להכיר את הגרמני הפרו-ישראלי הזה). 

יש שותפות בתפישת המציאות בין מי שהכין את הסרט הזה לבין האנטישמים החדשים. שניהם רואים את המציאות דרך עדשה מעוותת. שניהם פועלים על סמך הכללות שאין קשר בינן לבין המציאות. שניהם מסיתים לשנאה. 

הסרטון הזה לא רק שאינו מועיל למדינת ישראל, אלא שהוא מועיל לשונאי ישראל. הוא פוגע בלכידות בקרב העם היושב בציון כי הוא מחזק את האיבה בין היהודים היושבים בציון לבין עצמם. הוא הכיוון ההפוך מהפעולות החשובות של קירוב-לבבות, הסברה ואיזון. 

מבט על הסרט שהפיץ בזמנו וועד מתיישבי השומרון על פעילותו ב-5 השנים הראשונות לקיומו, ועל פעולות חשובות שעשה לאיזון השיח הפוליטי הישראלי (דוגמא ועוד אחת) מחדד את הפער בין המטרה לבין התוצאה: 


אפשר  להצטער על ההכרעות שהובילו אל הסרטון הזה.
מותר לקוות לגניזתו המהירה.
אחרי הכל - מודה ועוזב - ירוחם. 
ואולי, אחרי זה, נראה סרטים שמעודדים קצת אהבת-חינם

אין תגובות:

פרסום תגובה