ח"כ אלי ישי, הבהיר בראיון לבטאון ש"ס, כי המפלגה/התנועה "לא תתפשר על חוק הגיור, ואנחנו דורשים שהוא יובא לאישור הכנסת מיד עם פתיחת מושב החורף, עם הסכמה או בלי הסכמה".
אין בכוונתי לסקור כאן סקירה מקיפה של ההצעה או הסוגיה החשובה הזו, אלא לעסוק במשמעויות הפוליטיות שלה.
המהלך המעניין הזה שבו ש"ס וישראל ביתנו חברו יחד, והן ניצבות אל מול ראש הממשלה, הגיע לנקודה שבה נראה כי ברור לכל הצדדים שאין מנוס מהכרעה אל כיוון התנועה על העץ. האם לרדת ממנו, ולהמשיך יחד, או לטפס עד לנקודה ממנה אין חזרה.
לדעתי ח"כ ישי, אולי בגלל הרהוריה של ש"ס על אריה דרעי, ואולי מסיבות אחרות החליט על הכיוון: מעלה.
נראה שהמצב הגיאופוליטי הכללי, יחסי ישראל-הפלסטינים, יחסי ישראל-איראן, ויחסי ישראל-ארה"ב, מניעים כאן תהליך שבמסגרתו ש"ס וישראל ביתנו מנסות לכוונן את דעת הקהל של הציבור הישראלי לכך שהקואליציה לא התפרקה בגין סרבנותן להתקדמות בתהליך המשא-ומתן לשלום עם הפלסטינים, אלא בגלל סוגיות פנימיות. כך יוכלו לשמר את העמימות של עמדותיהן המדיניות, ולזכות באפשרות להתמודד בבחירות כשבראש מצען סוגיות פנימיות החשובות מאוד למצביעיהן.
[עדכון: דצמבר 2010; נראה שאסון הכרמל, ושאלת אחריותו של שר הפנים לאסון, יביאו לשיקולים נוספים ומורכבים בדיון הזה. מעניין יהיה לראות מה תהיה בחירתה של ש"ס. גם מינויו של ח"כ שאול מופז לאחרונה ליו"רות ועדת החוץ והביטחון, באופן זמני, מעלה סימני שאלה חדשים לתהליכים שהקואליציה עתידה לעבור עד אוגוסט 2011, ולתפקיד שמפלגת קדימה עתידה למלא בהם. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה