מלחמה ומוסר ד': כאשר העשן מתפזר האמיתות מתחילות להתברר...

האגודה לזכויות האזרח, יחד עם ארגוני זכויות-אדם נוספים, פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בו הוא נדרש לפתוח בחקירה בנוגע לחוקיות פעולת צה"ל בעזה.

עכשיו כשהתותחים שוב שותקים, המוזות המשפטיות יכולות לחזור לעבודה.
כפי שנקל להתרשם מפוסטים קודמים שלי, אני נמנה על אלה שדעתם איננה נוחה מכמויות הנפגעים האזרחים בעזה.

ואולם, דווקא הנתונים המספריים שמופיעים במכתבה של האגודה, גרמו לתחושה מסויימת של הקלה.
לא שהצלחתי להרגיש נוח עם עצמי, אבל לצד החשיכה, היתה גם נקודה של אור.

ראשית כל ציטוט, ואז ניתוח:
" מאז 27.12.2008, היום בו החל צה"ל במערכה הצבאית ברצועת עזה אשר זכתה לכינוי "עופרת יצוקה", היינו עדים לפגיעה קשה, רחבת היקף ונפגעים, באוכלוסייה האזרחית. על פי דיווח של משרד הבריאות הפלסטיני, עד יום 19.1.2009 נהרגו בהתקפות צה"ל לפחות 1,300 אנשים, מהם 410 ילדים ו-104 נשים. 13 אנשי צוות רפואי נמנים על ההרוגים. מאז החלה הכניסה הקרקעית נהרגו לפחות 845 בני אדם, למעלה ממחצית מהם נשים וילדים. בהתקפות נפצעו כ-5,300 מתוכם 1,855 ילדים ו-795 נשים. מעל 300 מהם פצועים קשה."

נתחיל בחשיכה:
הנתונים בקשר לילדים היו והינם בעייתיים מאוד. מקור הבעיה הוא ההתעקשות של ארגוני זכויות אדם לראות בנערים ילדים, גם כשאין ספק שהם נוטלים חלק בעול מלחמת השחרור של עמם. כמובן שאינני טוען שהתינוקות או הילדים הקטנים כולם חיילים בשירות החמאס. ואולם, כאשר ניתן מספר מסויים של הרוגים קטינים, היה מקום לפלח לפי גילאים. האל יודע שבצד שלנו, במחתרות שירתו נערים ונערות בגילאים כאלה, ואף צעירים מאלה, והיו מהם שנהרגו במלחמת השחרור.

אבל אל תבינו אותי לא נכון -

גם אם נניח שמחצית מ410 הילדים ההרוגים הם אכן ילדים של ממש ולא לוחמי חמאס קטינים-

המספר של הנפגעים הוא מסמר שיער.

וגם אם נניח שמתוך המחצית הזו, שני שליש הם קטינים אזרחיים אשר נפלו קורבן לירי הרשלני של אחיהם,

וצה"ל אחראי רק לשליש מאלה - כלומר ל-66 ילדים מתוך ה-410 שנהרגו במסגרת מערכת העופרת היצוקה -

גם אחרי ההנחות המקילות מאוד האלה שערותיי עדיין נותרות סמורות.

66 ילדים שמצאו את מותם האלים והאכזרי כתוצאה מנשק שאנחנו הפעלנו הם 66 יותר מדי.
האומנם יכול להיות מחננו טהור עם מספר כזה על מצפוננו ?

תהיה אשר תהיה תורת הלחימה הנוכחית שלנו, היא חייבת לעבור שינוי והתאמה כדי שלא יהיו כאלה מספרים של ילדים הרוגים במערכותינו הבאות כנגד הטרור.

אישית, סברתי, ואני עדיין סבור, שהמוסר מחייב את השתלטותנו המלאה על השטח.

אין שום צידוק פוליטי ליצירת מצב בו נשוב ונהרוג ילדים בהיקף הזה בעתיד.

אבל אסיים בנקודת האור:
אחוז הנשים ההרוגות והפצועות הפתיע אותי בגובהו הנמוך.
104 נשים הרוגות מתוך סך של כ- 1300 הרוגים. 795 נשים פצועות מתוך סך של כ-5300 פצועים.
כלומר , בהנחה הסבירה שהילדים כללו בנים ובנות:

104 נשים הרוגות מתוך סך של כ- 890 הרוגים בוגרים, גברים ונשים. כלומר 11.7 % מההרוגים הבוגרים.
795 נשים פצועות מתוך סך של כ- 3445 פצועים בוגרים, גברים ונשים.כלומר 23% מהפצועים הבוגרים.
מצטיירת תמונה ברורה: צה"ל נמנע יותר מלפגוע בנשים. אולי משתדל יותר. אולי מצליח יותר.

איך אפשר להסביר זאת ?

אפשרות א': ידו של צה"ל קלה על ההדק רק כאשר מדובר בגברים.
אפשרות ב': קל יותר להימנע מפגיעה באזרחים כאשר הם לובשים בגדים שמבליטים את אזרחותם.
אפשרות ג': אחוזי הפגיעה באזרחים נמוכים יותר מהנטען בתקשורת הזרה והישראלית.

דומני שהאפשרות הסבירה היחידה היא זו המניחה שהנשים אינן לוחמות, ומידת הפגיעה בהן משקפת את מידת הפגיעה בלא-לוחמים באופן כללי: גברים, נשים וילדים. כמובן שתיתכן כאן שגיאה אם היו נשים הרוגות שהיו לוחמות, אבל זו שגיאה שתעלה את האחוז הכולל של הפגיעה באזרחים מתוך סך הנפגעים, כך שקשה לי להאמין שמישהו ממבקריי ילין על כך.
אקסטרפולציה של אחוז הפגיעה, בהסתמך על אחוזי הפגיעה בנשים - הריגה ופציעה, מלמדת על כך שהאזרחים הבוגרים שנפגעו במערכת עופרת יצוקה מהווים כ-23.4% מההרוגים, ו-46% מהפצועים.
הקירבה של האקסטרפולציה הזו לעמדתו הרשמית של צה"ל, נותנת לארגון הזה נקודת זכות משמעותית בעיניי.

הוא מדווח דיווחי אמת בכל הנוגע להערכתו את אחוזי האזרחים הנפגעים.

מהאמת הזו, אולי אף צומחת אמת נעימה עוד יותר: יכול להיות שזה אומר משהו גם לגבי האמת שצה"ל משמיע בכל הנוגע לאחריותו. לא שכחנו שבמקרים קודמים - באינתיפאדת אל אקצה הזכורה לרע (מוחמד א-דורה האומלל) ובחומת מגן (ג'נין ההרוסה הזכורה אף יותר לרע) - טענות צה"ל התבררו כאמת, שהוכרה אף בפורומים בין לאומיים. יכול להיות שלמרות טעויות פה ושם בזיהוי בלוני חמצן כאילו הם טילים - צה"ל לא פגע בכל האזרחים האלה. רק בחלקם.

אבל בואו לא נתלהב יותר מדי . איך שלא נביט על המספרים האלה, הם רחוקים מלהיות כאלה שאפשר לשמוח עליהם.

המשמעות שלהם היא שישראל אחראית, ולו במשולב יחד עם הצד הלוחם השני, אותם טרוריסטים מרי-נפש ואכזריים -

למותם של יותר מ-200 אזרחים בוגרים חפים מפשע, לפציעתם של יותר מ-1500 אזרחים בוגרים.

על אלה נוסיף את המספר הלא ידוע של הילדים האזרחים החפים מפשע, בהם ילדים קטנים מאוד ותינוקות.

גם אם נסכים להקשיב לגישה המוסרית האדישה ביותר, הרואה באזרחים ההרוגים והפצועים האלה קורבנות הכרחים בהתכתשות הזו בין ישראל לחמאס, לא נוכל לחזור לחיינו היומיומיים בשקט.

בוודאי לא כשאנו חוששים שמלחמת עזה הראשונה לא תהיה מלחמת עזה האחרונה.

אי-אפשר לקבל כזה היקף של פגיעה באזרחים.

פשוט אי-אפשר.

אני חושב שאפילו טרנספר יהיה מוסרי יותר.
עכשיו השאלה היחידה שנותרה היא טרנספר של מי...