13.1.2013

הנה הדבר האמיתי מתחיל

הקמתו של המאחז "באב אל שאמס" (Bab Alshams), ההתדיינויות סביב פינויו ופינויו ללא אלימות הם לא עוד אירוע מוזר אחד במרקם היחסים הישראלי-פלסטיני. אפשר להבין את זה כשרואים את הסקירה של התקשורת הבינלאומית.

התמונה היא פשוטה: מצד אחד פלסטינאים מפגינים באופן לא-אלים כנגד פגיעה באדמתם, אדמה שבלעדיה הם טוענים לא תהיה אפשרות לפתרון שתי המדינות. מהצד השני ? ישראל מפנה אותם באלימות מאדמה הנמצאת מעבר לקו הירוק.

כמה פעמים תמונות כאלה יעברו בתקשורת הבינלאומית, לפני שכל פעולות ההחרמה של ישראל יהפכו מזרזיף דק של רדיקלים קיצוניים לקונצנזוס מהסוג שהתגבש סביב דרום-אפריקה ?

למדינת ישראל, משטר דמוקרטי למדי, אין מענה אמיתי בפני מחאה לא-אלימה עיקשת, נמשכת ונחושה. מה שראינו במאחז "באב אל שאמס" הוא רק ההתחלה. ישראל אולי תצליח לשכנע חלק מהפלסטינים להמיר את המחאה הלא-אלימה בפעילות אלימה, ואז נהנה כולנו מהאינתיפאדה השלישית, שאת אופיה מי ישורנו.

כך או כך, השאלה האם הסוף יהיה בפתרון שתי המדינות, או במדינה דו-לאומית אחת שלכל היושבים בה בין הירדן לים זכות הצבעה, תיגזר, בין היתר בתוצאות הבחירות הקרובות. למרבה הפלא, דווקא הימין הישראלי הוא זה המצדד והמקדם את הקמתה של המדינה הדו-לאומית יותר מכל, במעשיו ובמחדליו.

אל תגידו שלא ידעתם. זה התחיל. המאבק הפלסטיני שינה צורה, ואנחנו?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה