"תפסיקו לפנק את הסופר-עשירים" כותב וורן באפט במאמר חשוב ביותר בניו-יורק טיימס. ולא, אין מדובר כאן בעוד סוציאל-דמוקרט אחד שקל להאשים אותו ברגשות סוציאליסטיים מופרזים, או במרקסיסט סהרורי. וורן באפט הוא המשקיע הפרטי הגדול בעולם, ואגדה קפיטליסטית מהלכת, והוא פונה במאמר לקונגרס האמריקאי, אבל הדברים יפים גם לממשלת ישראל ולועדות שהיא מקימה.
באפט מסביר: "עוד לא ראיתי שמישהו נמנע מהשקעה נבונה בגלל שיקולי מס".
באפט גם מגלה שבין העובדים במשרדו, שיעור המס שהוא משלם - כאחוז מהכנסתו - הוא הנמוך ביותר.
באפט מציע לקונגרס האמריקאי להעלות את המיסוי על משקי-בית שהכנסתם עולה על 1 מיליון $ בשנה, ולהעלות עוד יותר את המיסוי על משקי-בית שהכנסתם עולה על 10 מיליון $ בשנה. העלאות אלה, על פי הצעתו, יתבצעו במקביל להמשך הורדת נטל המס על שאר העובדים בארה"ב.
קשה להפריז בחשיבות של האמירות האלה של וורן באפט. הוא מפריך את הטענה הנאו-ליברלית שעמדה בבסיס קיצוצה של מדינת-הרווחה: קיומו של קשר חיובי בין רמת-מס נמוכה לעשירים לבין עידוד הפעילות במשק.
אם ממשלת ישראל תקשיב למר באפט, היא לא תתקשה לחשוב על דרך להגדיל את מקורות ההכנסה של מדינת-ישראל, כך שיתאפשרדיון רציני ואחראי, אפילו בועדת טרכטנברג, בשיקומה של מדינת-הרווחה הישראלית, על בסיס ההכנסה שתתווסף למדינה ממיסוי ההכנסות של הסופר-עשירים.
חשוב לקרוא.
כדי להקל על מי שמתעצל ללכת למאמר המקורי או לדיווחים עליו, אצטט כמה אמירות מפתח:
האם נזכה לטייקון ישראלי שיתבטא באופן דומה ? האם נזכה לפוליטיקאי ישראלי שעם או בלי תמיכת הטייקונים יהיה נחוש מספיק להשיב את האיזון למשק התקציב של מדינת ישראל, ויקומם את החלום הציוני של מדינה הוגנת כלפי כל אזרחיה ?
[הערה: למי שסבור שאין כל-כך הרבה עשירים בישראל כדאי לדעת שעל פי דו"ח העושר של מריל לינץ' בישראל ב-2010 היו 10,153 מיליונרים ("מיליונר" על פי מריל-לינץ' הוא מי שבידיו לפחות מיליון דולר נזיל ופנוי, לא כולל הון המושקע בנכסים ובניכוי כל ההתחייבויות). מיליונרים הם בהחלט קבוצה שהולכת וגדלה בישראל ואין מקום להמשיך ולהיות מופתעים מכך... אלא להתחיל להתייחס לשאלה: האם מפנקים יותר מדי את הסופר-עשירים גם בישראל ? ]
באפט מסביר: "עוד לא ראיתי שמישהו נמנע מהשקעה נבונה בגלל שיקולי מס".
באפט גם מגלה שבין העובדים במשרדו, שיעור המס שהוא משלם - כאחוז מהכנסתו - הוא הנמוך ביותר.
באפט מציע לקונגרס האמריקאי להעלות את המיסוי על משקי-בית שהכנסתם עולה על 1 מיליון $ בשנה, ולהעלות עוד יותר את המיסוי על משקי-בית שהכנסתם עולה על 10 מיליון $ בשנה. העלאות אלה, על פי הצעתו, יתבצעו במקביל להמשך הורדת נטל המס על שאר העובדים בארה"ב.
קשה להפריז בחשיבות של האמירות האלה של וורן באפט. הוא מפריך את הטענה הנאו-ליברלית שעמדה בבסיס קיצוצה של מדינת-הרווחה: קיומו של קשר חיובי בין רמת-מס נמוכה לעשירים לבין עידוד הפעילות במשק.
אם ממשלת ישראל תקשיב למר באפט, היא לא תתקשה לחשוב על דרך להגדיל את מקורות ההכנסה של מדינת-ישראל, כך שיתאפשרדיון רציני ואחראי, אפילו בועדת טרכטנברג, בשיקומה של מדינת-הרווחה הישראלית, על בסיס ההכנסה שתתווסף למדינה ממיסוי ההכנסות של הסופר-עשירים.
חשוב לקרוא.
כדי להקל על מי שמתעצל ללכת למאמר המקורי או לדיווחים עליו, אצטט כמה אמירות מפתח:
- "Last year...the income tax I paid...was $6,938,744. That sounds like a lot of money. But what I paid was only 17.4 percent of my taxable income — and that’s actually a lower percentage than was paid by any of the other 20 people in our office. Their tax burdens ranged from 33 percent to 41 percent and averaged 36 percent... if you earn money from a job, your percentage will surely exceed mine — most likely by a lot."
- "Back in the 1980s and 1990s, tax rates for the rich were far higher, and my percentage rate was in the middle of the pack. According to a theory I sometimes hear, I should have thrown a fit and refused to invest because of the elevated tax rates on capital gains and dividends...I have yet to see anyone — not even when capital gains rates were 39.9 percent in 1976-77 — shy away from a sensible investment because of the tax rate on the potential gain..."
- "...And to those who argue that higher rates hurt job creation, I would note that a net of nearly 40 million jobs were added between 1980 and 2000. You know what’s happened since then: lower tax rates and far lower job creation."
- "...My friends and I have been coddled long enough by a billionaire-friendly Congress. It’s time for our government to get serious about shared sacrifice."
האם נזכה לטייקון ישראלי שיתבטא באופן דומה ? האם נזכה לפוליטיקאי ישראלי שעם או בלי תמיכת הטייקונים יהיה נחוש מספיק להשיב את האיזון למשק התקציב של מדינת ישראל, ויקומם את החלום הציוני של מדינה הוגנת כלפי כל אזרחיה ?
[הערה: למי שסבור שאין כל-כך הרבה עשירים בישראל כדאי לדעת שעל פי דו"ח העושר של מריל לינץ' בישראל ב-2010 היו 10,153 מיליונרים ("מיליונר" על פי מריל-לינץ' הוא מי שבידיו לפחות מיליון דולר נזיל ופנוי, לא כולל הון המושקע בנכסים ובניכוי כל ההתחייבויות). מיליונרים הם בהחלט קבוצה שהולכת וגדלה בישראל ואין מקום להמשיך ולהיות מופתעים מכך... אלא להתחיל להתייחס לשאלה: האם מפנקים יותר מדי את הסופר-עשירים גם בישראל ? ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה