האדם המבקש לדעת מה מצב הכנסות ישראל ממיסים וממקורות אחרים נתקל בבעיה. התקשורת אומנם מדווחת על עלייה בגבייה ובהכנסות, אבל קשה להסיק מכאן לגבי השאלה המעניינת באמת - האם יש עודף הכנסות לעומת המתוכנן, שיאפשר לממשלה להתחיל ולתקן את הדרוש תיקון במדינת ישראל.
חזון מובילי המחאה החברתית כפי שהוצג מחייב שינויים יסודיים במחשבה הכלכלית בישראל, ובמבנה התקציב. בנימין נתניהו אומנם מבטיח שינוי בדעותיו (ופרופ' מנואל טרכטנברג כנראה מאמין לו), אבל מעקב אחרי פעולות הממשלה האחרונות בתחום משק החלב, בתגובה למחאה החברתית, מלמד שהשינוי הוא רטורי בלבד, ושממשל נתניהו מבקש לקדם מדיניות נאו-ליברלית בעור של כבש סוציאליסטי.
אז יש או אין עודף הכנסות במדינת ישראל ?
עד חודש אפריל 2011 הקפיד מינהל הכנסות המדינה לציין בכל דו"ח אם היה עודף בגביית המיסים. והיה. מאז אפריל, למרות שהדיווחים מלמדים על המשך עלייה ריאלית בהשוואה להכנסות בשנת 2010, ההודעות שותקות בכל הנוגע לעודף הגביה. עם זאת, הודות לקרן המטבע הבינלאומית, ישראל מחוייבת לדווח על מצב הכנסותיה בתחילת כל חודש, והדיווח יכול לסייע בידינו: עד כה לישראל כבר היו הכנסות בגובה 146 מיליארד ש"ח, מתוך 251 מיליארד ש"ח מתוכננים. בהנחה שההכנסה מתחלקת בשווה בכל הרבעונים (הנחה שגויה מיסודה, אבל נתחיל בה), לישראל צפויים עודפי הכנסות בגובה של יותר מ-30 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, גובה ההכנסות של יולי, אם נתייחס אליו כאל חודש מייצג(שוב, הנחה שגויה מיסודה, אבל נמשיך בה למען ההגינות), מנבא הכנסה שנתית של 252 מיליארד ש"ח, כלומר רק מיליארד ש"ח עודפים. הבעיה היא כמובן שקשה מאוד להעריך גובה הכנסה שנתי, בעולם של אי-יציבות כלכלית, ובמיוחד כשספטמבר עלול להביא איתו גם מצוקות בטחוניות. אבל מבט על תמונת ההוצאות תסייע בידינו. העובדה שאחרי 2 רבעונים הגרעון בפועל כרגע הוא רק כ-2 מיליארד ש"ח, ושביולי היה עודף ולא גירעון, בעוד שהגירעון המתוכנן השנתי, אחרי תיקוני התקציב עומד על יותר מ-30 מיליארדי ש"ח, אומרת דרשני. גם אם נניח שכרגיל בישראל, הרבעונים הבאים יהיו אינטנסיביים יותר בהוצאות, קשה מאוד להעריך שהפער יהיה יותר מ-20 מיליארד ש"ח בהוצאות בין הרבעונים הראשונים לאחרונים.
ומכאן המסקנה ההכרחית, כשמניחים שהיה אמור להיות גרעון תקציבי של כ-14 מיליארד ש"ח, ובמחצית השנה הראשונה הגרעון בפועל נמוך בהרבה, היא שבישראל יש כיום עודף הכנסות מעבר למתוכנן בהיקף של כ-14 מיליארד ש"ח לפחות. המספר הזה מתיישב יפה עם הדיווחים של מינהל ההכנסות בחודשים ינואר עד אפריל, מהם ניתן היה להתרשם על עודף הכנסה של בין מיליארד לשני מיליארד ש"ח בחודש.
מה עושים עם עודף ההכנסות ? כאן נכנס תפקידו של הויכוח הפוליטי. אבל אסור ליפול שבי בטענה שקודם צריך להחזיר הלוואות. ממשלות נסמכות בתקציבן גם על הלוואות. השאלה היא מהם הצרכים המצדיקים הלוואות. אני נמנה על אלה הסבורים שבעוד שאסור ללוות בגין צריכה שוטפת, שינויים יסודיים למטרות צדק חברתי מוצדקים לא פחות משינויים יסודיים למטרות יעילות כלכלית. עכשיו רק נותר לראות מה החברה בישראל חושבת...
[עדכון, 11/8/2011: עוד לא יבש הדיו הוירטואלי בפוסט הזה, וכבר מתברר שלמשרד האוצר יש לפחות 1.5 מיליארד ש"ח פנויים, כתוצאה מהכנסה לא צפויה ממיסים, ושהממשלה סבורה שההוצאה הטובה ביותר בזמן הזה היא שמירה על גובה מחיר החשמל. ואני ממשיך וטוען - זה רק קצה הקרחון של ההכנסה הלא מתוכננת, שמוסתרת מהציבור כולו, בגלל שלמשרד האוצר יש סדרי-עדיפויות אחרים....]
[עדכון, 3/9/2011: נתוני תקציב הממשלה בהודעת בנק ישראל על הותרת הריבית ללא שינוי בחודש ספטמבר מחזקים את הניתוח שהבאתי כאן. למתקשים באיתור מידע, אפשר למצוא מידע מעודכן בנוגע לתמ"ג באתר הלמ"ס. בנק ישראל דבק בהערכות שתוואי הגרעון ב-2011 יהיה דומה ל-2010, למרות שנכון לזמן הזה - אמצע שנת התקציב 2011, רואים הבדלים בולטים בקצב יצירת הגרעון, ומעניין יהיה לראות אם יובאו נימוקים לכך, בפרוטוקולים על דיוני הריבית, לכשיתפרסמו, או במסמכים אחרים מטעם מחלקת המחקר של הבנק]
[עדכון, 10/12/2011: החודשים האחרונים בהחלט היו קשים עבור האזרח המבקש להבין מה קורה. השילוב של הצורך המוצדק לגמרי להערך לאירועים כלכליים עולמיים עם הנטייה האוצרית הישראלית לראות בכל אירוע סיבה לחסוך בהוצאות; הקושי בהשוואה שנתית בחודשים ספטמבר-אוקטובר (בגלל החגים) שהופך את הדיווחים על הכנסות המדינה בחודשים האלה לקשים במיוחד לניתוח (השוואה רבעונית לא עוזרת כשהחגים מתעקשים לדלג בין רבעון 3 לרבעון 4 בהתאם ללוח השנה העברי); כשכל זה קורה על רקע של מדיניות שמקפידה על מראית-עין של הענות לדרישות המחאה החברתית תוך נסיון נואש לקבע מחדש בתודעה הישראלית שצריך לבחור - צדק חברתי או ביטחון קיומי, ולאור כל אלה החשד הטבעי של האזרח המעיין בדוחו"ת שהוא קורא מסמכים שנועדו ליצור בו תובנה שמעיין ההכנסות הולך וכלה, שהשמיכה קצרה, וצריך להדק החגורה, הביאו למסקנה ההכרחית - צריך לחכות בסבלנות. אז חיכינו. והנה צורפו נתוני נובמבר לדו"ח הכנסות והוצאות הממשלה (המוכן על פי לו"ז קרן המטבע הבינלאומית), והמסקנה ההכרחית ברורה - למרות כל האיומים, גם ברבעון הרביעי יהיה למדינת ישראל עודף הכנסות בהשוואה לתקציב המתוכנן ועודף הכנסות גדול בהשוואה לתקציב המתוקן. אני שב ומזכיר - זה שיש עודף הכנסות זו לא סיבה לבזבז, אבל יעילות כלכלית לא חשובה יותר מיעדים של צדק חברתי, והמשך אי-ההשקעה בנושאים מסויימים, ובראשם חינוך ובריאות, תפגע ביעילות הכלכלית של הדורות הבאים].
חזון מובילי המחאה החברתית כפי שהוצג מחייב שינויים יסודיים במחשבה הכלכלית בישראל, ובמבנה התקציב. בנימין נתניהו אומנם מבטיח שינוי בדעותיו (ופרופ' מנואל טרכטנברג כנראה מאמין לו), אבל מעקב אחרי פעולות הממשלה האחרונות בתחום משק החלב, בתגובה למחאה החברתית, מלמד שהשינוי הוא רטורי בלבד, ושממשל נתניהו מבקש לקדם מדיניות נאו-ליברלית בעור של כבש סוציאליסטי.
אז יש או אין עודף הכנסות במדינת ישראל ?
עד חודש אפריל 2011 הקפיד מינהל הכנסות המדינה לציין בכל דו"ח אם היה עודף בגביית המיסים. והיה. מאז אפריל, למרות שהדיווחים מלמדים על המשך עלייה ריאלית בהשוואה להכנסות בשנת 2010, ההודעות שותקות בכל הנוגע לעודף הגביה. עם זאת, הודות לקרן המטבע הבינלאומית, ישראל מחוייבת לדווח על מצב הכנסותיה בתחילת כל חודש, והדיווח יכול לסייע בידינו: עד כה לישראל כבר היו הכנסות בגובה 146 מיליארד ש"ח, מתוך 251 מיליארד ש"ח מתוכננים. בהנחה שההכנסה מתחלקת בשווה בכל הרבעונים (הנחה שגויה מיסודה, אבל נתחיל בה), לישראל צפויים עודפי הכנסות בגובה של יותר מ-30 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, גובה ההכנסות של יולי, אם נתייחס אליו כאל חודש מייצג(שוב, הנחה שגויה מיסודה, אבל נמשיך בה למען ההגינות), מנבא הכנסה שנתית של 252 מיליארד ש"ח, כלומר רק מיליארד ש"ח עודפים. הבעיה היא כמובן שקשה מאוד להעריך גובה הכנסה שנתי, בעולם של אי-יציבות כלכלית, ובמיוחד כשספטמבר עלול להביא איתו גם מצוקות בטחוניות. אבל מבט על תמונת ההוצאות תסייע בידינו. העובדה שאחרי 2 רבעונים הגרעון בפועל כרגע הוא רק כ-2 מיליארד ש"ח, ושביולי היה עודף ולא גירעון, בעוד שהגירעון המתוכנן השנתי, אחרי תיקוני התקציב עומד על יותר מ-30 מיליארדי ש"ח, אומרת דרשני. גם אם נניח שכרגיל בישראל, הרבעונים הבאים יהיו אינטנסיביים יותר בהוצאות, קשה מאוד להעריך שהפער יהיה יותר מ-20 מיליארד ש"ח בהוצאות בין הרבעונים הראשונים לאחרונים.
ומכאן המסקנה ההכרחית, כשמניחים שהיה אמור להיות גרעון תקציבי של כ-14 מיליארד ש"ח, ובמחצית השנה הראשונה הגרעון בפועל נמוך בהרבה, היא שבישראל יש כיום עודף הכנסות מעבר למתוכנן בהיקף של כ-14 מיליארד ש"ח לפחות. המספר הזה מתיישב יפה עם הדיווחים של מינהל ההכנסות בחודשים ינואר עד אפריל, מהם ניתן היה להתרשם על עודף הכנסה של בין מיליארד לשני מיליארד ש"ח בחודש.
מה עושים עם עודף ההכנסות ? כאן נכנס תפקידו של הויכוח הפוליטי. אבל אסור ליפול שבי בטענה שקודם צריך להחזיר הלוואות. ממשלות נסמכות בתקציבן גם על הלוואות. השאלה היא מהם הצרכים המצדיקים הלוואות. אני נמנה על אלה הסבורים שבעוד שאסור ללוות בגין צריכה שוטפת, שינויים יסודיים למטרות צדק חברתי מוצדקים לא פחות משינויים יסודיים למטרות יעילות כלכלית. עכשיו רק נותר לראות מה החברה בישראל חושבת...
[עדכון, 11/8/2011: עוד לא יבש הדיו הוירטואלי בפוסט הזה, וכבר מתברר שלמשרד האוצר יש לפחות 1.5 מיליארד ש"ח פנויים, כתוצאה מהכנסה לא צפויה ממיסים, ושהממשלה סבורה שההוצאה הטובה ביותר בזמן הזה היא שמירה על גובה מחיר החשמל. ואני ממשיך וטוען - זה רק קצה הקרחון של ההכנסה הלא מתוכננת, שמוסתרת מהציבור כולו, בגלל שלמשרד האוצר יש סדרי-עדיפויות אחרים....]
[עדכון, 3/9/2011: נתוני תקציב הממשלה בהודעת בנק ישראל על הותרת הריבית ללא שינוי בחודש ספטמבר מחזקים את הניתוח שהבאתי כאן. למתקשים באיתור מידע, אפשר למצוא מידע מעודכן בנוגע לתמ"ג באתר הלמ"ס. בנק ישראל דבק בהערכות שתוואי הגרעון ב-2011 יהיה דומה ל-2010, למרות שנכון לזמן הזה - אמצע שנת התקציב 2011, רואים הבדלים בולטים בקצב יצירת הגרעון, ומעניין יהיה לראות אם יובאו נימוקים לכך, בפרוטוקולים על דיוני הריבית, לכשיתפרסמו, או במסמכים אחרים מטעם מחלקת המחקר של הבנק]
[עדכון, 10/12/2011: החודשים האחרונים בהחלט היו קשים עבור האזרח המבקש להבין מה קורה. השילוב של הצורך המוצדק לגמרי להערך לאירועים כלכליים עולמיים עם הנטייה האוצרית הישראלית לראות בכל אירוע סיבה לחסוך בהוצאות; הקושי בהשוואה שנתית בחודשים ספטמבר-אוקטובר (בגלל החגים) שהופך את הדיווחים על הכנסות המדינה בחודשים האלה לקשים במיוחד לניתוח (השוואה רבעונית לא עוזרת כשהחגים מתעקשים לדלג בין רבעון 3 לרבעון 4 בהתאם ללוח השנה העברי); כשכל זה קורה על רקע של מדיניות שמקפידה על מראית-עין של הענות לדרישות המחאה החברתית תוך נסיון נואש לקבע מחדש בתודעה הישראלית שצריך לבחור - צדק חברתי או ביטחון קיומי, ולאור כל אלה החשד הטבעי של האזרח המעיין בדוחו"ת שהוא קורא מסמכים שנועדו ליצור בו תובנה שמעיין ההכנסות הולך וכלה, שהשמיכה קצרה, וצריך להדק החגורה, הביאו למסקנה ההכרחית - צריך לחכות בסבלנות. אז חיכינו. והנה צורפו נתוני נובמבר לדו"ח הכנסות והוצאות הממשלה (המוכן על פי לו"ז קרן המטבע הבינלאומית), והמסקנה ההכרחית ברורה - למרות כל האיומים, גם ברבעון הרביעי יהיה למדינת ישראל עודף הכנסות בהשוואה לתקציב המתוכנן ועודף הכנסות גדול בהשוואה לתקציב המתוקן. אני שב ומזכיר - זה שיש עודף הכנסות זו לא סיבה לבזבז, אבל יעילות כלכלית לא חשובה יותר מיעדים של צדק חברתי, והמשך אי-ההשקעה בנושאים מסויימים, ובראשם חינוך ובריאות, תפגע ביעילות הכלכלית של הדורות הבאים].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה