21.1.2013

שקר הסקר : חלק ראשון

אני לא אוהב את המנהג של פרסום סקרים פוליטיים.
כמו רבים אחרים, אני מעריך שיותר משהם מתארים את המציאות, הם מסייעים לעיצוב שלה.
אתם הרי יודעים את זה בדיוק כמוני - סקרים הם סוג של מכשיר לעיצוב תודעה.
בן-אדם קורא סקר, וחושב שהוא יודע מה האנשים סביבו חושבים.  
אדם שולט בהכנתו וביצועו של סקר, והוא קובע מה "האנשים שמסביב חושבים".

סקרים הם מכשיר קל למניפולציה. 
אדם יחווה אחרת את סדרת השאלות:
1. האם אתה מאמין שאביב-העמים הערבי מסכן את בטחון ישראל ?
2. האם תמכת בהתנתקות מרצועת עזה ?
3. באיזו מפלגה תתמוך בבחירות הקרובות ?

מאשר את סדרת השאלות:
1. האם אתה מאמין שהמאזן הדמוגרפי בין יהודים וערבים בין נהר הירדן לים התיכון מסכן את עתיד מדינת ישראל כמדינת היהודים ?
2. האם תמכת בהסכם השלום עם ירדן ?
3. באיזו מפלגה תתמוך בבחירות הקרובות ?

המניפולציה איננה מסתכמת רק במבנה הסקר. היא גלומה באפשרויות המוצעות לאיש/ה הנסקר/ת. אדם יחווה אחרת סקר
שבו הוא מתבקש לבחור בין רשימת אמצעים להתמודדות עם אלכוהול שהחמור שבהם הוא הגבלת שעות השתייה, מאשר סקר בו האמצעי החמור יהיה איסור מוחלט על ייצור ומכירת אלכוהול.

באופן דומה, כאשר אדם נשאל "לאיזו מהמפלגות הבאות תצביע?" והוא יתבקש להשיב בין 34 מפלגות (כן, זה היה מספר המפלגות המתמודדות בבחירות הלה עד שפרשו "נצח" "עתיד אחד - נלחמים בסם החדש"; עכשיו נותרו 32) לבין מספר אחר של מפלגות, נמוך יותר, שנבחרו בקפידה על ידי מעצב הסקר.

עצם הבחירה אילו מפלגות לסקור ומאילו להתעלם (אולי על בסיס הערכה ראשונית של סיכוייהן ? אולי על בסיס רצון להעניק רוח גבית למפלגות מסויימות ולחבל בסיכוייהן של אחרות ?)  קובעת במידה רבה את הדימוי הציבורי של סיכויי
המפלגות, וכתוצאה מושפעת מאוד נכונות הציבור לתמוך במפלגות כאלו או אחרות.


"אז מה אם סקרים הם מכשיר לעיצוב תודעה ? " נשאלתי לא אחת כשהשמעתי את דעתי.
הרי יש כל-כך הרבה סקרים. לא ייתכן שכולם נשלטים על ידי אותו גורם.
זה בוודאי מתאזן בסופו של דבר.
וחוץ מזה, הסוקרים הרי לא רוצים לצאת פארש. הם מפעילים גם שיקולים מקצועיים.

כל זה אולי נכון, אבל צריך לזכור שיש הבדלים משמעותיים בין מפלגות קטנות לגדולות, ולמפלגות הקיימות יש אינטרסים משותפים: לדחוק החוצה מתחרים חדשים. לכן המפלגות הקיימות יזמינו סקרים שיקראו את המציאות באופן הנוח ביותר להן ובאופן הנוח פחות למפלגות החדשות. זה לא במקרה שכאשר מפלגות חדשות מצליחות להיכנס, דוגמת הגימלאים, הן עושות את זה למרות הסקרים, ולא בגללם. וחשוב מזה - הסקרים לא מאותתים על "מה שאנשים חושבים" רק לציבור הרחב. הם מאותתים גם זה לזה. סוקר שיגיע לתוצאות חריגות בהשוואה לתוצאות חבריו, יהסס מאוד לפרסם אותן. אם יעמדו לרשותו משאבים הוא אולי ירחיב את המדגמים. אם לאו, הוא יתקן את הסקר בהתאם לתוצאות של חבריו.
וכך פועל ההיזון-החוזר.


דוגמא קטנה מהבוקר -
הסקר הפלאפוני הבא שקיבלתי בס.מ.ס הבוקר בו נשאלתי
"למי תצביעו ?
1- ביבי. 2 - שלי. 3 - בנט. 4 - יאיר. 5 - ציפי. 8 - מרצ. 9- מתלבט."
בואו נחשוב ביחד:
כמה מפלגות הוזכרו בו ? אילו מפלגות לא הוזכרו ? באילו שמות נעשות שימוש ? האם השיקול היה רק אורך ההודעה, או שמא גם העובדה ששימוש בשם פרטי משפיע אחרת מאשר שימוש בשם משפחה ? האם הסדר בו הוזכרו השמות הוא מקרי לגמרי ? וגם אם הוא מקרי, האם הוא חסר-משמעות ? ומה בנוגע לסמיכות של שמות מסויימים לצד שמות אחרים ?
ומדוע, אוי מדוע, אין אפשרות של "אחר" ? חושבים שזה במקרה ?
נראה לכם שמי שהכין את הסקר הזה לא הבין מה הוא עושה ?
או שאולי במסווה של סקר מנסים לשחק עם התודעה שלכם ?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה