11.3.2012

שוב בוערת אש בדרום

ממטרי הטילים הנופלים להם על דרום ישראל זוכים, כמקובל בדינאמיקה הפוליטית הישראלית, לתגובות פאבלוביות משהו בציבוריות שלנו. אבל חשוב לזכור - המתח בעזה לא התחיל עם ההתנקשות בחייו של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממיות, זוהיר אל קיסי, והוא נמשך לפחות כמה שבועות.

המציאות של דרום ישראלי כמעט משותק לא צריכה להילקח כמובנת מאליה, אבל הצעדים הנגזרים מכאן גם הם לא מובנים מאליהם.

האומנם מי שבחר מצדה של ישראל ליזום את ההתנקשות בחייו של אל קיסי שקל היטב את כל צעדיו ? האומנם זו הדרך היעילה ביותר למניעת פעולת הטרור שבגללה מנומקת ההתנקשות ? כשמהרהרים בעלות ובתועלת של הפעולה האחרונה, ובכך שמערכת-הביטחון הישראלית בוודאי שקלה אותם, קשה שלא לחשוד שמא יש מניעים אחרים מאחורי הפעולה הזו, שמזכירים מעט מניעי-עבר לפעולות-עבר של ישראל ? הרי כך או כך, סופו של התהליך ידוע מראש.

לישראל אין כוונות לכבוש מחדש את כל רצועת עזה. ממילא המציאות הנוכחית בסיני תהפוך כיבוש מחדש של כל רצועת עזה למהלך חלקי בלבד. כיבוש של חלקים מסיני בוודאי אינו עומד על הפרק. אז מה נשאר בעצם לישראל לעשות ? מדיניות של הכלה, מלווה בפעולות סיכול איכותיות.

מה שמותיר רק שאלה אחת - בהתחשב ברמת הלהבות הנוכחית בדרום, האומנם פעולת הסיכול שמתוקשרת כסיבה לגובה ההתלקחות יכולה להיחשב איכותית ? 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה