שאול מופז זכה בפריימריז בקדימה ברוב של כ-61% מקולות הבוחרים. בעוד שהמשך דרכה הפוליטית של ציפי לבני עדיין אינו ברור לחלוטין, ניתן לשער לאור תפקידו הממלכתי (והלא-אופייני לח"כ מסיעה באופוזיציה) כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, שקדימה תחת הנהגתו תמצא עצמה מהר מאוד בדרכה אל הקואליציה.
כניסתה של קדימה לממשלה עשויה לשנות מהותית את מאזן-הכוחות והיציבות של הקואליציה, ואפילו לאפשר לכנסת ולממשלה, לראשונה זה זמן רב בישראל, כהונה מלאה, כפי שראש-הממשלה נתניהו הבטיח לאחרונה. הדבר אומנם סותר את הערכות פרשנים וגם הערכות שאני עצמי הצעתי בבלוג הזה, אבל בהתחשב בכך שיש יתרונות לא-מבוטלים לדחייה שכזו מבחינת ראש-הממשלה, בהינתן קואליציה יציבה המאפשרת העברת תקציב דו-שנתי נוסף, ובהתחשב בכך שהמנדטים של קדימה עלולים להתחלק באופנים לא-צפויים אם אכן תתקיימנה בחירות בחצי השנה הקרובה, לא אופתע אם נראה מאמץ ניכר מצידו של ראש-הממשלה לשילובה של קדימה בקואליציה.
האם שר-הביטחון הנוכחי, אהוד ברק, צריך להתחיל לדאוג לכסאו ? על פי התקשורת תפקידו ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב כנראה חשוב מדי והיחסים ביניהם טובים מכדי שנתניהו יקריב את ברק עבור מערכת-יחסים שעתידה לא ברור עם מפלגה שעתידה מפוקפק. מצד שני, ברק הוא אולי נכס עבור נתניהו, אבל מבחינה פוליטית פנימית הוא מביא עמו אף פחות מנדטים מאלו של מופז.
כיצד יכריע נתניהו ? שאלה טובה. אפשר להניח שהוא יחליט בהסתמך על שיקולי מדיניות-החוץ והביטחון שלו, הנסובים בעיקרם (לפחות פורמלית) סביב הסוגיה האיראנית אבל כדאי לזכור שנתניהו אינו שונה מראשי-ממשלה קודמים בישראל, עליהם נאמרה מימרתו הידועה של הנרי קיסינג'ר, לפיה לישראל אין מדיניות-חוץ אלא רק מדיניות פנים.
בהמשך 2012, גם בלי הסוגיה האיראנית, תצטרך ממשלת-ישראל להתמודד עם נושאים סבוכים כמו -
דבר אחד ברור, והוא שיהיו הכרעותיהם של לבני, מופז ונתניהו אשר יהיו, הולך להיות מעניין לפרשנים הפוליטיים בעת הזאת.
כניסתה של קדימה לממשלה עשויה לשנות מהותית את מאזן-הכוחות והיציבות של הקואליציה, ואפילו לאפשר לכנסת ולממשלה, לראשונה זה זמן רב בישראל, כהונה מלאה, כפי שראש-הממשלה נתניהו הבטיח לאחרונה. הדבר אומנם סותר את הערכות פרשנים וגם הערכות שאני עצמי הצעתי בבלוג הזה, אבל בהתחשב בכך שיש יתרונות לא-מבוטלים לדחייה שכזו מבחינת ראש-הממשלה, בהינתן קואליציה יציבה המאפשרת העברת תקציב דו-שנתי נוסף, ובהתחשב בכך שהמנדטים של קדימה עלולים להתחלק באופנים לא-צפויים אם אכן תתקיימנה בחירות בחצי השנה הקרובה, לא אופתע אם נראה מאמץ ניכר מצידו של ראש-הממשלה לשילובה של קדימה בקואליציה.
האם שר-הביטחון הנוכחי, אהוד ברק, צריך להתחיל לדאוג לכסאו ? על פי התקשורת תפקידו ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב כנראה חשוב מדי והיחסים ביניהם טובים מכדי שנתניהו יקריב את ברק עבור מערכת-יחסים שעתידה לא ברור עם מפלגה שעתידה מפוקפק. מצד שני, ברק הוא אולי נכס עבור נתניהו, אבל מבחינה פוליטית פנימית הוא מביא עמו אף פחות מנדטים מאלו של מופז.
כיצד יכריע נתניהו ? שאלה טובה. אפשר להניח שהוא יחליט בהסתמך על שיקולי מדיניות-החוץ והביטחון שלו, הנסובים בעיקרם (לפחות פורמלית) סביב הסוגיה האיראנית אבל כדאי לזכור שנתניהו אינו שונה מראשי-ממשלה קודמים בישראל, עליהם נאמרה מימרתו הידועה של הנרי קיסינג'ר, לפיה לישראל אין מדיניות-חוץ אלא רק מדיניות פנים.
בהמשך 2012, גם בלי הסוגיה האיראנית, תצטרך ממשלת-ישראל להתמודד עם נושאים סבוכים כמו -
- הסדרת גיוס תלמידי הישיבות לצבא בתחליף חוק טל;
- הכנתו של תקציב דו-שנתי על רקע המצב הכלכלי העולמי והמקומי;
- דו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל שזוכה לתשומת-לב תקשורתית רבה אף טרם הגשת;
- והמחאה החברתית שעתידה להתחדש עם בוא הקיץ.
דבר אחד ברור, והוא שיהיו הכרעותיהם של לבני, מופז ונתניהו אשר יהיו, הולך להיות מעניין לפרשנים הפוליטיים בעת הזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה