בשעה 21:00, אמש, נכנסה הפסקת-אש בין ישראל לארגונים הפועלים מרצועה ובראשם החמאס, לתוקפה. דווח כי במסיבת עיתונאים אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו שהפסקת-האש היא הדבר הנכון לישראל בעת הזו.
מתווה ההסכם, על פי הדיווח הזה, שנמסר לתקשורת על ידי "בכיר מירושלים" הוא ש"ישראל תחדל מכל פעילות צבאית ברצועת עזה, לרבות חיסולים של מחבלים, ואילו הארגונים בעזה יפסיקו לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. אחרי 24 שעות של שקט, מעברי הגבול ייפתחו למעבר חופשי יותר של בני אדם וסחורות". על פי אותו גורם ישראל הסכימה להרחיב את אזור הדיג מול חופי עזה, אך לא להסיר את הסגר. הפרטים תואמים פחות או יותר דיווחים קודמים בתקשורת, אך יש לציין שמדובר כאן בתוכן רב יותר מזה שהופיע במסמך ההסכמות כפי שפורסם על ידי הארץ בדיווח שלו על הפסקת האש.
הבלוג 'זוטות משפטיות' תרגם תמציתית את המסמך (התמצית פורסמה תחת רשיון Creative Commons CC-by-SA). "הבנות הפסקת-האש הן:
- ישראל מתחייבת לחדול מכל פעולות האיבה כלפי עזה, ובכלל זה חיסולים וכניסה לשטח הרצועה.
- הארגונים הפלסטיניים מתחייבים לחדול מכל פעולות האיבה כלפי ישראל, ובכלל זה שיגור רקטות לישראל והתקפות לאורך הגבול.
- 24 שעות מכניסת הפסקת-האש לתוקפה יטופלו (shall be dealt with) פתיחת המעברים; הקלת מעבר אנשים וסחורות; הימנעות מהגבלת התנועה החופשית של תושבים והפיכה למטרות של תושבים באיזורי גבול; פרוצדורות ליישום.
- יינתן מענה לנושאים אחרים שאולי יתבקש הטיפול בהם.
- מנגנון היישום: תקבע שעה לכניסת הבנת הפסקת האש לתוקפן; מצרים תקבל ביטחונות (assurances) מכל אחד מהצדדים שהצד מתחייב למה שהוסכם; כל צד יחייב עצמו שלא לבצע כל מעשים שיפרו הבנות אלה. במקרה של השגות כלשהן (observations), מצרים - בתור נותנת החסות להבנות אלה - תקבל דיווח כדי לבצע מעקב. "
ישראל הפסיקה את האש ב-21:00, אמש, והתמידה בכך למרות שהארגונים המשיכו לירות עד 00:00. בכך הופרכה תחזיתי המוקדמת מאתמול שישראל לא תפסיק את האש חד-צדדית (כן, גם אני טועה לפעמים). עם זאת, ברור שישראל פעלה במסגרת ההבנות ותחת הציפיה שהארגונים יפסיקו את האש. כל מי שמתרעם על הדרך הזו, צריך לזכור שכך גם הסתיים מבצע 'עופרת יצוקה'.
מה בעצם הביא ליציאה למבצע הזה ? הגירסה הפורמלית של הבאת שקט לדרום, הרי לא משכנעת אף אחד. גם הגירסה שמדברת על הסלמה שחייבה יציאה למבצע, מנסה להעלים נקודה חשובה - הסלמות תמיד מחייבות נכונות של שני הצדדים להגביר את גובה הלהבות.
אחרי שממשלת נתניהו הובילה מדיניות של הבלגה במשך רוב שנות כהונתה, בניגוד מוחלט להצהרותיו של נתניהו -
אחרי שממשלת נתניהו הובילה מדיניות של הבלגה במשך רוב שנות כהונתה, בניגוד מוחלט להצהרותיו של נתניהו -
- בזמן 'עופרת יצוקה';
- במהלך הבחירות הקודמות ב-2009;
- ולאחר שנבחר;
למה בעצם היה צריך לצאת למבצע הזה? למה דווקא בעת הזו ?
בחינה של האירועים שקדמו למבצע הזה, בחודשים האחרונים, מביאה אותנו מהר מאוד אל ה-8/10 בתור התאריך שבו התחילו האירועים "לרתוח". 'הארץ' דיווח כי על פי צה"ל "מאז יוני האחרון...לא היה מטח רקטות משמעותי כמו זה".
למה בעצם התחילו האירועים לרתוח ?
ב-7/10 ביצעה ישראל סיכול ממוקד בשני פעילי ג'יהאד איסלמי. NRG מסר כי "בתקיפה נפגעו טלעת חליל מוחמד ג'רבי, יליד 1989, פעיל ג'יהאד עולמי מרפיח ועבדאללה מוחמד חסן מקאווי, יליד 1988, חבר במועצת אשורה של לוחמי הקודש בקצוות ירושלים, ארגון ג'יהאד עולמי שמרכזו ברצועת עזה." טלעת חליל היה מעורב בפעילות טרור רבה ומגוונת, ועסק בהכנת פיגוע מורכב שתוכנן לביצוע בתקופת החגים, והיה אמור לצאת מעזה, דרך סיני, אל ישראל. זהו הדיווח של דובר צה"ל על האירוע.
לכאורה, זה נראה כמו האירוע שהיווה את הטריגר להסלמה, אבל מבט לחודשים שקדמו לאירוע הזה מלמד שגם באוגוסט התנקשה ישראל בשני פעילי ג'יהאד איסלאמי. על פי YNET, ההתנקשות גררה אחרי מטח טילים על יישובי הדרום בישראל, אך בזה הסתיים הסיבוב. ייתכן שאפשר להסביר את הסיום המהיר של התנגשויות אוגוסט בכך שה-8/10 היה גם יום מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה במהלכה לוחמי ג'יהאד חדרו לתחנת משטרה מצרית בסיני, רצחו 16 שוטרים וחיילים מצריים, גנבו משאית ונגמ"ש, מילכדו את המשאית, וניסו לחדור עם כלי הרכב לישראל. המתיחות הרבה שיצרה ההתקפה ביחסי עזה-מצרים, וההצלחה היחסית של ההתקפה (הנגמ"ש הצליח לחדור לשטח ישראל ונדרש ירי מסוק-קרב כדי לעצרו) בהחלט יכולה להסביר מדוע לכל הצדדים היה אינטרס להחזיר את השקט לאיזור.
ואכן, עיון בטוויטר העוקב אחרי הירי על דרומה של ישראל QassamCount מלמד על הפסקה מוחלטת בירי טילים על דרום ישראל עד לספטמבר, שגם בו היו מעט מאוד ימים של ירי מוגבל, שבעקבותיהם שבה השלווה לדרום ישראל, עד ל-8/10.
(מקור הנתונים - על הרקטות מ-QassamCount ועל תקיפות צה"ל את המנסים לשגר מאתר דובר צה"ל).
היקף פעולות התקיפה של צה"ל את החוליות העומדות לשגר, בעיקר מהאוויר, בתאריכים - 22/10, 23/10, 24/10, 24/10-2, 28/10, 10/11 - מלמד על מדיניות של הבלגה, הכלה ומניעת הסלמה. יורים רק בתגובה להסלמה מהצד השני או לשם סיכול שיגורי טילים.
לעומת זאת, היקף פעולות התגובה של צה"ל בתאריכים- 29/10, 11/11, 12/11, 13/11 וה-14/11 מלמד על כך שהחל מה-10/11 ישראל חדלה מלהבליג, ואולי אף הלכה צעד אחד יותר מכך.
הנתונים על הרקטות מבהירים היטב שכל הדיבורים על טילים ושקט לתושבי הדרום הם רק נימוק פורמלי ליציאה למבצע דווקא עכשיו. בפועל מדינת ישראל אפשרה ירי בהיקפים משתנים לאורך כל כהונת הממשלה הנוכחית, ולא "שברה את הכלים", ומה שראינו בחודש האחרון גם הצביע על נכונות ישראלית להכלה, עד לנקודת זמן מסויימת.
אז אם זה לא בגלל הירי על יישובי הדרום, למה בעצם לשבור את הכלים דווקא עכשיו ?
עיון זהיר בעובדות מציע 4 הסברים רציונליים:
- המבצע כמהלך שנועד לשמור את ההרתעה הישראלית.
- המבצע כמהלך שנועד לשמר את רצועת הביטחון בעזה;
- המבצע כמהלך במלחמה הקרה עם איראן;
- המבצע כמהלך במערכת הבחירות.
הסבר א': המבצע כמהלך צבאי שתכליתו שימור יכולת ההרתעה של ישראל
זה בכל זאת קשור לירי על יישובי הדרום, אבל לא באמת בגללם.
שמעתם כבר נציגי ממשלה מדברים על אביב-העמים הערבי בתור חורף איסלאמיסטי ? מהפרספקטיבה שלהם, התהליך של נפילת הרודנים במדינות הערביות סביבנו הוא תהליך שרק מבשר רע לישראל. הם לא רואים את הפוטנציאל העצום שבדמוקרטיזציה; הם לא זוכרים שדמוקרטיות כמעט ולא יוצאות למלחמות; הם רק חוששים משני איומים עיקריים -
כלומר, היה כאן נסיון להעביר מסר ברור לכל העולם הערבי, שעם ישראל לא מתעסקים.
היה חשוב לעשות זאת דווקא עכשיו, בנקודת זמן בה נראה היה שלרוב השחקנים שעשויים להתערב בסכסוך ישראל-חמאס יש בעיות משלהם: חיזבאללה עסוק במלחמת-האזרחים בסוריה ובעימותים המתלהטים בלבנון. מצרים עסוקה במצבה הכלכלי הקשה. לך תדע אם בעוד שנתיים-שלוש, ועם עוד מדינה או שתיים שיחליפו את משטרן למשטר דומה לזה של האחים המוסלמים במצרים, ועם טורקיה קיצונית אולי אפילו יותר מהיום, אפשר יהיה בכלל לצאת למבצעים שכאלה, בלי להסתכן במלחמה כוללת.
שמעתם כבר נציגי ממשלה מדברים על אביב-העמים הערבי בתור חורף איסלאמיסטי ? מהפרספקטיבה שלהם, התהליך של נפילת הרודנים במדינות הערביות סביבנו הוא תהליך שרק מבשר רע לישראל. הם לא רואים את הפוטנציאל העצום שבדמוקרטיזציה; הם לא זוכרים שדמוקרטיות כמעט ולא יוצאות למלחמות; הם רק חוששים משני איומים עיקריים -
- עליית קיצוניים איסלאמיים לשלטון באיצטלה של מהפכה דמוקרטית כפי שקרה באיראן;
- התפוררות של המדינה כפי שהיו שחזו (ועדיין חוזים) לעיראק וללוב.
כלומר, היה כאן נסיון להעביר מסר ברור לכל העולם הערבי, שעם ישראל לא מתעסקים.
היה חשוב לעשות זאת דווקא עכשיו, בנקודת זמן בה נראה היה שלרוב השחקנים שעשויים להתערב בסכסוך ישראל-חמאס יש בעיות משלהם: חיזבאללה עסוק במלחמת-האזרחים בסוריה ובעימותים המתלהטים בלבנון. מצרים עסוקה במצבה הכלכלי הקשה. לך תדע אם בעוד שנתיים-שלוש, ועם עוד מדינה או שתיים שיחליפו את משטרן למשטר דומה לזה של האחים המוסלמים במצרים, ועם טורקיה קיצונית אולי אפילו יותר מהיום, אפשר יהיה בכלל לצאת למבצעים שכאלה, בלי להסתכן במלחמה כוללת.
התזמון של המבצע היה יכול להיתפש, על פי הסבר זה, כחשוב במיוחד, לאור הפיצול הגדול בעזה. באורח אבסורדי, ייתכן שמטרה משנית של המבצע היתה לחזק את כוחו של חמאס כדי שימשיך להיות בעל בית ברצועת-עזה, הודות לתמיכה הרחבה שהיה ברור שהמבצע יקנה לו בעולם הערבי. מין מהלך מתוחכם שכזה, כנראה פרי מוחו הפתלתל של שר הביטחון, אהוד ברק, המאותת למי שיבוא בנעליו של רמטכ"ל חמאס המנוח, ג'עברי על מה שיקרה למי שלא יעמוד בציפיותיה של ישראל, תוך כדי שהוא מזכיר לעולם הערבי כולו את עוצמתה של ישראל ומדגים בפני כל המעוניין את עוצמתה של מערכת כיפת ברזל כדי לסכל שאיפות של ארגונים ומדינות כאלה ואחרים, בעודן באיבן.
בפרספקטיבה הזו, קל לראות שהמבצע הזה גם הולם כלל מדיני ישן של נתניהו - הפתיחה באש ללא סיבות רציונליות ברורות לעין, מציגה את ישראל כ"מדינה משוגעת", ומגבירה את החשש של היריבים "להתעסק איתה".
יש הגיון בשיגעון ? או שזה נשמע משוגע לגמרי ?
הסבר ב': המבצע כמהלך צבאי שתכליתו שימור רצועת-הביטחון בעזה
אין להתעלם מכך שבלב ההסלמה עמדו מספר אירועים שמקיפים את איזור החיץ של עזה, או בשמו הנכון יותר - רצועת הביטחון של עזה.
מה, יש בעזה רצועת-ביטחון ?
כן. קוראים לה אומנם איזור-חיץ, אבל זו רצועת ביטחון לכל דבר ועניין (כן, ממש כמו זו בלבנון).
במהלך השנים, בחר צה"ל להרחיב את תחום הביטחון מעבר לגדר המפרידה בין שטח רצועת עזה לשטח ישראל (שהכביש העובר לידה מכונה ציר הוברס א'). מדובר באיזור במרחק של 300 מטרים לתוך רצועת-עזה המשמש בפועל לאותו מטרה ישנה-נושנה של רצועת ביטחון. הוא שימש כך בעצם לפחות מאז ההתנתקות מרצועת-עזה, אבל "בצלם" מספרים שמתחילת 2010 זה הפך להיות פורמלי להחריד: "בתחילת שנת 2010 הפיץ הצבא ברחבי הרצועה כרוזים שבהם הוא מתריע בפני התושבים כי אסור להתקרב לטווח של 300 מטרים מהגדר וכי נגד המפרים איסור זה יינקטו כל הצעדים, כולל ירי. בהודעת דובר צה"ל מתאריך 28.4.2010, נאמר כי 'השטח הסמוך לגדר המערכת מהווה שטח לחימה'."
כן. קוראים לה אומנם איזור-חיץ, אבל זו רצועת ביטחון לכל דבר ועניין (כן, ממש כמו זו בלבנון).
במהלך השנים, בחר צה"ל להרחיב את תחום הביטחון מעבר לגדר המפרידה בין שטח רצועת עזה לשטח ישראל (שהכביש העובר לידה מכונה ציר הוברס א'). מדובר באיזור במרחק של 300 מטרים לתוך רצועת-עזה המשמש בפועל לאותו מטרה ישנה-נושנה של רצועת ביטחון. הוא שימש כך בעצם לפחות מאז ההתנתקות מרצועת-עזה, אבל "בצלם" מספרים שמתחילת 2010 זה הפך להיות פורמלי להחריד: "בתחילת שנת 2010 הפיץ הצבא ברחבי הרצועה כרוזים שבהם הוא מתריע בפני התושבים כי אסור להתקרב לטווח של 300 מטרים מהגדר וכי נגד המפרים איסור זה יינקטו כל הצעדים, כולל ירי. בהודעת דובר צה"ל מתאריך 28.4.2010, נאמר כי 'השטח הסמוך לגדר המערכת מהווה שטח לחימה'."
על פי מספר הנפגעים העזתים סמוך לגדר, גם האזרחים שבהם, ברור שנהוגות ברצועה הזו הוראות פתיחה באש ליברליות מאוד, כנגד כל מי שמתקרב לגדר, בלי קשר מה הסיבה בגללה הוא בשטח. כלומר, במהלך הזה נשללה בפועל זכות הגישה לקרקעות חקלאיות,חופש התנועה באיזור, ובעצם דה-פקטו הופקעה רצועת אדמה משמעותית מהיישות העזתית, בשם צרכי-הביטחון של ישראל.
וכן, חלק גדול מהאירועים שהיוו חלק מההסלמה של הזמן האחרון היו קשורים לרצועת הביטחון:
19/10 מטען צד הופעל כנגד סיור - ללא נפגעים. שימו לב ללשון "בפעילות מבצעית על גדר המערכת". היא עוד תחזור כאן.
23/10 קצין צה"ל שנפצע קשה מאוד "הגיע למקום כדי לפתוח את אחד מהשערים על גדר המערכת, ואז הופעל בסמוך לו מטען נפץ שגרם לפציעתו". (הודעת דובר צה"ל מתארת את הנרטיב הצה"לי)
6/11 מטען צד הופעל כנגד סיור שגרתי בציר הסיור שליד גדר המערכת (150 מטר בתוך הצד הישראלי). חייל צה"ל נפצע באורח בינוני ושני חיילים אחרים נפצעו באורח קל. על פי הצד הפלסטיני, המטען הופעל בעקבות שני אירועי ירי של צה"ל לעבר שני פלסטינים שהסתובבו ברצועת הביטחון. האחד, על פי הפלסטינים, היה מעורער בנפשו. השני ככל הנראה ניסה להטמין מטען נפץ על גדר המערכת. (הודעת דובר צה"ל)
הארץ דיווח כי "בעקבות אירועים אלו, החליט מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, לפעול מערבית לגדר המערכת כדי לאתר את המקומות בהם הונחו מטענים – ולפוצץ אותם באופן מבוקר".
למקרה שלא הבנתם, 'מערבית לגדר המערכת' זו עוד דרך מכובסת לומר שמפקד אוגדת עזה החליט לפעול בתוך שטח עזה, בתחום רצועת הביטחון.
ומכאן התגלגלו האירועים הבאים -
9/11 בזמן שכוחות צה"ל ערכו פעולות חישוף בתוך רצועת הביטחון פוצצה מנהרת נפץ. (הודעת דובר צה"ל)
10/11 טיל נ"ט נורה על ג'יפ צה"ל שבו 4 חיילים שנסעו 150 מ' בתוך שטח ישראל.כתוצאה מהירי נפצעו 4 חיילי צה"ל (שניים קל-בינוני, אחד קשה ואחד קשה מאוד). הירי נקשר בכך שצה"ל פגע בנער בן 12 יומיים קודם לכן, באירוע ירי אחר ובפעילות צה"ל ברצועת הביטחון. (הודעת דובר צה"ל, כרגיל, מקפידה שלא לתת הקשר)
אז מה היה לנו עד עכשיו ?
הסלמה בעזה שמגיעה לשיא, מבחינת פעולות מעזה כנגד פעילות הבט"ש של צה"ל מחוץ לגבול הרצועה בדמות טיל נ"ט על ג'יפ סיור. השיא הזה קורה באותו מועד שבו צה"ל מבצע פעולות חישוף בתוך רצועת הביטחון. וראה זה פלא - החל מה-10/11 צה"ל תקף בעזה, למרות שהיקף ירי הטילים מעזה חוזר "לשגרה".
מממ... זה יכול הסביר כמה דברים, לא ?
חכו.יש עוד הסבר אפשרי אחד.
הסבר ד': מלחמת בחירות
עיון קל במרחבי האינטרנט מאפשר לקורא הסקרן להתרשם מאי-שביעות רצון גדולה בקרב ציבור בוחרי הימין, אותם
אזרחים בעלי השקפת עולם מדינית ניצית המהווים את עיקר הפוטנציאל האלקטורלי של הליכוד ושותפותיו, בכל הנוגע ל-
מצד אחד - הוא נותן לרשימה המאוחדת, הליכוד ביתנו, סיכוי טוב יותר להיות המפלגה הגדולה בכנסת וזו שתקבל ראשונה הזדמנות להקים קואליציה שלטת.
מצד שני - בעוד הפיצול יצר מצב שבו השיקול המדיני איפשר לימניים מתונים ולמצביעי מרכז להצביע לליכוד ולימניים הקיצוניים יותר להצביע לישראל ביתנו (שיקולים אחרים, אגב, כמו יחסי דת ומדינה, יוצרים ככל הנראה מגמה הפוכה, גם היא מועילה עבור שתי המפלגות, שזה לא המקום להרחיב בה), הוא גם יצר מצב שבו תתכן בריחת מצביעים למפלגות אחרות, שהאידיאולוגיה שהן מייצגות ברורה יותר מזו של המפלגה המאוחדת.
בנסיבות האלה, כאשר הפידבק מהשטח הוא שהמפלגה לא ימנית מספיק ולא חברתית מספיק, ייתכן שנוצר הפיתוי לשנות את השיח הציבור כך שחברתיות לא תהיה עוד שיקול ראשון במעלה אצל הבוחר, והימניות לא תוטל עוד בספק.
אם זה נכון, זה ממש עצוב.
אז יש לנו כמה הסברים, ואגב, יש אפשרות שכולם נכונים. בהחלט ייתכן שעבור הצבא, השיקולים המרכזיים היו שמירת ההרתעה והגנה על חופש הפעולה של צה"ל ברצועת הביטחון. עבור שר הביטחון השיקולים המרכזיים היו שמירת ההרתעה והבחירות הקרבות. עבור ראש הממשלה השיקולים המרכזיים היו שבירת ההגמוניה האיראנית בעזה והבחירות הקרבות.
איך שלא נביט עליהם, לדעתי לפחות, כל אחד מההסברים האלה נשמע הרבה יותר הגיוני מהדיבורים על הבטחת השקט בדרום הארץ או על הטחת האחריות להתדרדרות המצב על הצד השני.
אבל האם ההסברים האלה מתיישבים עם הדרך שבה הסתיים מבצע 'עמוד ענן' ?
על כך בפוסט הבא.
וכן, חלק גדול מהאירועים שהיוו חלק מההסלמה של הזמן האחרון היו קשורים לרצועת הביטחון:
19/10 מטען צד הופעל כנגד סיור - ללא נפגעים. שימו לב ללשון "בפעילות מבצעית על גדר המערכת". היא עוד תחזור כאן.
23/10 קצין צה"ל שנפצע קשה מאוד "הגיע למקום כדי לפתוח את אחד מהשערים על גדר המערכת, ואז הופעל בסמוך לו מטען נפץ שגרם לפציעתו". (הודעת דובר צה"ל מתארת את הנרטיב הצה"לי)
6/11 מטען צד הופעל כנגד סיור שגרתי בציר הסיור שליד גדר המערכת (150 מטר בתוך הצד הישראלי). חייל צה"ל נפצע באורח בינוני ושני חיילים אחרים נפצעו באורח קל. על פי הצד הפלסטיני, המטען הופעל בעקבות שני אירועי ירי של צה"ל לעבר שני פלסטינים שהסתובבו ברצועת הביטחון. האחד, על פי הפלסטינים, היה מעורער בנפשו. השני ככל הנראה ניסה להטמין מטען נפץ על גדר המערכת. (הודעת דובר צה"ל)
הארץ דיווח כי "בעקבות אירועים אלו, החליט מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, לפעול מערבית לגדר המערכת כדי לאתר את המקומות בהם הונחו מטענים – ולפוצץ אותם באופן מבוקר".
למקרה שלא הבנתם, 'מערבית לגדר המערכת' זו עוד דרך מכובסת לומר שמפקד אוגדת עזה החליט לפעול בתוך שטח עזה, בתחום רצועת הביטחון.
ומכאן התגלגלו האירועים הבאים -
9/11 בזמן שכוחות צה"ל ערכו פעולות חישוף בתוך רצועת הביטחון פוצצה מנהרת נפץ. (הודעת דובר צה"ל)
10/11 טיל נ"ט נורה על ג'יפ צה"ל שבו 4 חיילים שנסעו 150 מ' בתוך שטח ישראל.כתוצאה מהירי נפצעו 4 חיילי צה"ל (שניים קל-בינוני, אחד קשה ואחד קשה מאוד). הירי נקשר בכך שצה"ל פגע בנער בן 12 יומיים קודם לכן, באירוע ירי אחר ובפעילות צה"ל ברצועת הביטחון. (הודעת דובר צה"ל, כרגיל, מקפידה שלא לתת הקשר)
אז מה היה לנו עד עכשיו ?
הסלמה בעזה שמגיעה לשיא, מבחינת פעולות מעזה כנגד פעילות הבט"ש של צה"ל מחוץ לגבול הרצועה בדמות טיל נ"ט על ג'יפ סיור. השיא הזה קורה באותו מועד שבו צה"ל מבצע פעולות חישוף בתוך רצועת הביטחון. וראה זה פלא - החל מה-10/11 צה"ל תקף בעזה, למרות שהיקף ירי הטילים מעזה חוזר "לשגרה".
כל מי שקרא כאן את הפוסטים הקודמים - זה שניבא את בואו של 'עמוד ענן', וזה שתיאר את תחילתו ("ג'עברי והרוביקון של נתניהו") יכול היה להבין שאני נוטה להטיל אחריות לא מבוטלת על ההסלמה על כתפי ישראל. ולא בכדי - ישראל חיסלה תוך פרק זמן של חודש שתי דמויות בולטות מאוד -
- הישאם סעידני, מנהיג הארגון הסלפי-עזתי "א-תווחיד ואל-ג'יהאד", שנחשב לבעל התפקיד הבכיר ביותר בתשתית הטרור של הג'יהאד העולמי בעזה (13/10/2012);
- אחמד אל-ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, שנחשב כדמות משפיעה הרבה מעבר לתחומי-אחריותה הצבאיים (14/11/2012).
כשמצרפים את החיסולים הממוקדים, הפעילות ברצועת-הביטחון והמבט הכולל על ירי-הטילים בחודש האחרון, קל לראות שישראל היא שבחרה לקחת את העימות בעזה לכיוון של מלחמה, ללא קשר ישיר לפעולות 'השוטפות' של הארגונים בעזה.
תמצית ההסבר לשאלה למה בחרה ישראל לעשות כן, הוא שעיקר תכליתו של המבצע היתה להעביר מסר לחמאס ולשאר הארגונים ברצועה כי חופש-הפעולה של צה"ל ברצועת-הביטחון הוא אינטרס אסטרטגי של ישראל, וכי היא מוכנה להילחם עבורו.
הרי כולנו יודעים שהנסיון הישראלי מלמד שרצועות-ביטחון אינן כלי אפקטיבי. אפשר להגיע לרמת-ביטחון גבוהה גם בלעדיהן. וממילא, עיקר פעילות חמאס איננה בנסיונות חדירה לישראל, אלא בשיגור טילים, וארגוני הג'יהאד אימצו את הגישה של שלא לתקוף ישירות מתוך עזה, אלא לעבור לסיני ולתקוף משם (מסיבות שונות).
ההסבר הזה מטיל אחריות ישירה על המערכת הצבאית של מדינת ישראל, כמי שתקועה בקיבעון. הרי את גורלה של רצועת-הביטחון בלבנון כל חייל בצה"ל יודע. ובכל זאת הצבא והממשלה מאפשרים יצירה של מין בוץ לבנוני חדש שכזה בגבול עזה ? בשביל מה זה טוב ? למה צריך מין מחולל מתיחות שכזה מול החמאס, אם אפשר להגיע לביטחון אפקטיבי גם באמצעים אחרים ? אילו חמאס היה מייצר רצועת-ביטחון, אפשר היה להבין את זה. הוא הרי שב ומצהיר כי הוא מעוניין בעימות מתמשך עם ישראל עד להעלמתה של המדינה. אבל למה שישראל תייצר רצועת-ביטחון שכזו ?
עצוב, נכון ?
חכו. הרי יש עוד הסברים אפשריים.
הסבר ג': עמוד ענן כמבצע שבא לסיים את השימוש בעזה כפלטפורמה בידי איראן
ישראל איננה השחקן היחיד הפועל באיזור. העיתון אל-שארק אל אווסט האשים את איראן שהיא האחראית להסלמה בעזה. העיתון גרס שאחרי כשלונות לחמם את הגזרות האחרות נבחרה עזה כגזרה שתאפשר הסטת תשומת-הלב העולמית ממלחמת-האזרחים בסוריה ותתן לבשאר אל-אסאד עוד זמן חיים יקר. (YNET הביא חלק מהמאמר בעברית).
במהלך המבצע איראן אפילו הודתה לראשונה בכך שסיפקה לחמאס את הטכנולוגיה לייצור טילי פאג'ר ארוכי-טווח, למרות שהמשיכה להכחיש סיוע אחר. בהחלט אי אפשר לבטל את האפשרות של מעורבות איראנית בנסיון לחימום הגזרה.
אבל איראן הרי כל הזמן מעורבת, לא ? אז למה לשבור את הכלים דווקא עכשיו ?
זהו, שבשלהי אוקטובר נפל דבר.
לראשונה נורו טילים מעזה לכיוון דימונה. עיקר הידיעות בנושא לא פורסם בתקשורת הממסדית הישראלית. האתר 'תיק דבקה' קשר את ירי הטילים לכיוון המועצה האיזורית רמת-הנגב בדיווחים זרים על טיסת צילום של 'חמקן' איראני מעל הכור חודשים קודם לכן. בדרך-כלל אני נוטה לקחת דיווחים באתרים חובבי קונספירציות עם גרגר של מלח, אבל הצירוף של הכחשות (שכנראה נועדו למנוע מידע מודיעיני ממי ששיגר את הטילים) יחד עם הודאות מאוחרות שזכו להתייחסות רק במקומונים, אינן מאפשרות התעלמות מהמידע הזה.
על פי ההסבר הזה, עיקר תכליתו של המבצע היתה להעביר מסר לחמאס ולשאר הארגונים ברצועה שנחצה קו-אדום. הירי לכיוון דימונה משמעותו שהמדינה אינה רואה עוד בירי הטילים משהו שאפשר לחיות עמו, וישראל נכונה לעשות את כל מה שיידרש, כולל כיבוש מחדש של רצועת-עזה, אם לא יווצר סטטוס-קוו אחר.
תמצית ההסבר לשאלה למה בחרה ישראל לעשות כן, הוא שעיקר תכליתו של המבצע היתה להעביר מסר לחמאס ולשאר הארגונים ברצועה כי חופש-הפעולה של צה"ל ברצועת-הביטחון הוא אינטרס אסטרטגי של ישראל, וכי היא מוכנה להילחם עבורו.
אפשר לקבל את ההסבר הזה רק אם מצליחים לזכור שגם רצועת הביטחוןבלבנוןנחשבה מרכיב חיוני בבטחון יישובי הצפון שאסור לוותר עליו. רק אם מצליחים לזכור עד כמה המדינה קידשה את חשיבותה והיתה נכונה להקריב קורבנות לשימורה.
אם זה נכון, תחשבו איזה חלק של ההסלמה היה נחסך, אם לא היתה רצועת ביטחון ?
יותר מזה, הרי כולנו יודעים שאפשר גם אחרת, ושהרצועה בלבנון, יותר משהיתה נכס, היוותה נטל וגרמה לנזקים נוראיים. תשאלו: מדוע הלקח הזה לא נלמד ולא מיושם גם באיזורי גבול אחרים שלנו ?
הרי כולנו יודעים שהנסיון הישראלי מלמד שרצועות-ביטחון אינן כלי אפקטיבי. אפשר להגיע לרמת-ביטחון גבוהה גם בלעדיהן. וממילא, עיקר פעילות חמאס איננה בנסיונות חדירה לישראל, אלא בשיגור טילים, וארגוני הג'יהאד אימצו את הגישה של שלא לתקוף ישירות מתוך עזה, אלא לעבור לסיני ולתקוף משם (מסיבות שונות).
ההסבר הזה מטיל אחריות ישירה על המערכת הצבאית של מדינת ישראל, כמי שתקועה בקיבעון. הרי את גורלה של רצועת-הביטחון בלבנון כל חייל בצה"ל יודע. ובכל זאת הצבא והממשלה מאפשרים יצירה של מין בוץ לבנוני חדש שכזה בגבול עזה ? בשביל מה זה טוב ? למה צריך מין מחולל מתיחות שכזה מול החמאס, אם אפשר להגיע לביטחון אפקטיבי גם באמצעים אחרים ? אילו חמאס היה מייצר רצועת-ביטחון, אפשר היה להבין את זה. הוא הרי שב ומצהיר כי הוא מעוניין בעימות מתמשך עם ישראל עד להעלמתה של המדינה. אבל למה שישראל תייצר רצועת-ביטחון שכזו ?
עצוב, נכון ?
חכו. הרי יש עוד הסברים אפשריים.
הסבר ג': עמוד ענן כמבצע שבא לסיים את השימוש בעזה כפלטפורמה בידי איראן
ישראל איננה השחקן היחיד הפועל באיזור. העיתון אל-שארק אל אווסט האשים את איראן שהיא האחראית להסלמה בעזה. העיתון גרס שאחרי כשלונות לחמם את הגזרות האחרות נבחרה עזה כגזרה שתאפשר הסטת תשומת-הלב העולמית ממלחמת-האזרחים בסוריה ותתן לבשאר אל-אסאד עוד זמן חיים יקר. (YNET הביא חלק מהמאמר בעברית).
במהלך המבצע איראן אפילו הודתה לראשונה בכך שסיפקה לחמאס את הטכנולוגיה לייצור טילי פאג'ר ארוכי-טווח, למרות שהמשיכה להכחיש סיוע אחר. בהחלט אי אפשר לבטל את האפשרות של מעורבות איראנית בנסיון לחימום הגזרה.
אבל איראן הרי כל הזמן מעורבת, לא ? אז למה לשבור את הכלים דווקא עכשיו ?
זהו, שבשלהי אוקטובר נפל דבר.
לראשונה נורו טילים מעזה לכיוון דימונה. עיקר הידיעות בנושא לא פורסם בתקשורת הממסדית הישראלית. האתר 'תיק דבקה' קשר את ירי הטילים לכיוון המועצה האיזורית רמת-הנגב בדיווחים זרים על טיסת צילום של 'חמקן' איראני מעל הכור חודשים קודם לכן. בדרך-כלל אני נוטה לקחת דיווחים באתרים חובבי קונספירציות עם גרגר של מלח, אבל הצירוף של הכחשות (שכנראה נועדו למנוע מידע מודיעיני ממי ששיגר את הטילים) יחד עם הודאות מאוחרות שזכו להתייחסות רק במקומונים, אינן מאפשרות התעלמות מהמידע הזה.
על פי ההסבר הזה, עיקר תכליתו של המבצע היתה להעביר מסר לחמאס ולשאר הארגונים ברצועה שנחצה קו-אדום. הירי לכיוון דימונה משמעותו שהמדינה אינה רואה עוד בירי הטילים משהו שאפשר לחיות עמו, וישראל נכונה לעשות את כל מה שיידרש, כולל כיבוש מחדש של רצועת-עזה, אם לא יווצר סטטוס-קוו אחר.
מממ... זה יכול הסביר כמה דברים, לא ?
חכו.יש עוד הסבר אפשרי אחד.
הסבר ד': מלחמת בחירות
עיון קל במרחבי האינטרנט מאפשר לקורא הסקרן להתרשם מאי-שביעות רצון גדולה בקרב ציבור בוחרי הימין, אותם
אזרחים בעלי השקפת עולם מדינית ניצית המהווים את עיקר הפוטנציאל האלקטורלי של הליכוד ושותפותיו, בכל הנוגע ל-
- התמודדות ממשלת נתניהו עם החמאס;
- שחרור האסירים בעסקת שליט;
- הקפאת הבניה בהתנחלויות;
- נאום בר-אילן וקבלת העיקרון של שתי מדינות לשני העמים בין הירדן לים;
מצד אחד - הוא נותן לרשימה המאוחדת, הליכוד ביתנו, סיכוי טוב יותר להיות המפלגה הגדולה בכנסת וזו שתקבל ראשונה הזדמנות להקים קואליציה שלטת.
מצד שני - בעוד הפיצול יצר מצב שבו השיקול המדיני איפשר לימניים מתונים ולמצביעי מרכז להצביע לליכוד ולימניים הקיצוניים יותר להצביע לישראל ביתנו (שיקולים אחרים, אגב, כמו יחסי דת ומדינה, יוצרים ככל הנראה מגמה הפוכה, גם היא מועילה עבור שתי המפלגות, שזה לא המקום להרחיב בה), הוא גם יצר מצב שבו תתכן בריחת מצביעים למפלגות אחרות, שהאידיאולוגיה שהן מייצגות ברורה יותר מזו של המפלגה המאוחדת.
בנסיבות האלה, כאשר הפידבק מהשטח הוא שהמפלגה לא ימנית מספיק ולא חברתית מספיק, ייתכן שנוצר הפיתוי לשנות את השיח הציבור כך שחברתיות לא תהיה עוד שיקול ראשון במעלה אצל הבוחר, והימניות לא תוטל עוד בספק.
יתרה מכך, ואולי חשוב יותר מהשיקולים של ישראל ביתנו והליכוד, צריך לזכור גם את סיעת עצמאות - מפלגתו של שר הביטחון, אהוד ברק, שספק אם תעבור את אחוז החסימה.המפלגה מבקשת למצב עצמה כמפלגת מרכז, ומנהיגה המזוהה כבטחוניסט עתיר נסיון, אדם שקול, ואחד החיילים המעוטרים ביותר בתולדות צה"ל,והם אולי הנפגעים הקשים ביותר מהמחאה החברתית ומהצלחתה של שלי יחימוביץ' להחיות את מפלגת העבודה ולהפכה לאלטרנטיבה חיה ובועטת.
איזו דרך טובה יותר יש למפלגת העצמאות לשוב לזירה מאשר לצרוב מחדש את תודעתם של אזרחי ישראל בחשיבות הנושא הבטחוני, מאשר להזכיר להם שאנחנו כאן במלחמה לחיים ולמוות עם שכנינו ?
שלפני שמתלוננים על הקושי בחיים פה, צריך לוודא שאנחנו לא מתים ?
איזו דרך טובה יותר יש למפלגת העצמאות לשוב לזירה מאשר לצרוב מחדש את תודעתם של אזרחי ישראל בחשיבות הנושא הבטחוני, מאשר להזכיר להם שאנחנו כאן במלחמה לחיים ולמוות עם שכנינו ?
שלפני שמתלוננים על הקושי בחיים פה, צריך לוודא שאנחנו לא מתים ?
אם זה נכון, זה ממש עצוב.
אז יש לנו כמה הסברים, ואגב, יש אפשרות שכולם נכונים. בהחלט ייתכן שעבור הצבא, השיקולים המרכזיים היו שמירת ההרתעה והגנה על חופש הפעולה של צה"ל ברצועת הביטחון. עבור שר הביטחון השיקולים המרכזיים היו שמירת ההרתעה והבחירות הקרבות. עבור ראש הממשלה השיקולים המרכזיים היו שבירת ההגמוניה האיראנית בעזה והבחירות הקרבות.
איך שלא נביט עליהם, לדעתי לפחות, כל אחד מההסברים האלה נשמע הרבה יותר הגיוני מהדיבורים על הבטחת השקט בדרום הארץ או על הטחת האחריות להתדרדרות המצב על הצד השני.
אבל האם ההסברים האלה מתיישבים עם הדרך שבה הסתיים מבצע 'עמוד ענן' ?
על כך בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה