קו אחד מחבר את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני: הכל מצדיק את הכל.
עבור הימני בשם ההגנה העצמית ישראל יכולה לעשות את הכל. כל היקף של פגיעה באזרחים חפים מפשע הוא ראוי. אין מקום להגדרה של אנשים שחיים בעזה והם "בלתי מעורבים" בסכסוך. גם לא תינוקות. אין מקום להשתדל לא לפגוע באזרחי-עזה. ובוודאי שאסור להצטער או לבקר פגיעה שכזו, כי הרי זה מחליש את הנחישות לעשות את הכל, אבל את הכל, כדי להגן על חיילינו ואזרחינו.
עבור השמאלני בשם המאבק נגד הכיבוש חמאס יכול לעשות את הכל. כל היקף פגיעה באזרחים חפים מפשע הוא ראוי. אין מקום להגדרה של אנשים שחיים בישראל והם "בלתי מעורבים" בסכסוך. גם לא תינוקות. אין מקום להשתדל לא לפגוע באזרחי-ישראל. ובוודאי שאסור להצטער או לבקר פגיעה שכזו, כי הרי זה מחליש את הנחישות לעשות את הכל, אבל את הכל, כדי לסיים את הכיבוש.
הכל מוצדק.
הכל מוסרי.
כי הכל מצדיק את הכל.
ואם זה הרלטיויזם המוסרי שמאפיין את אלו שטורחים לנמק את דעותיהם משני עברי המפה הפוליטית, מה יעשו אלה שלא חושבים שבכלל צריך לשקול את הדברים האלה, כי חשובה יותר הפעולה מן המחשבה?
אין לבטים.
אין התעמקות בפרטים.
העולם איננו מקום מורכב,
צבוע בגוונים של אפור.
לא !
עבור השמאלני הקיצוני והימני הקיצוני,
העולם צבוע בגוונים של לבן ושחור.
וכהרגלו,
העולם הולך ומשנה צבעיו,
מתאים עצמו לתודעת המתבוננים בו,
ונערך לעוד חגיגה גדולה של שפיכות דמים,
שבעקבותיה יוכלו גם השמאלנים הקיצוניים וגם הימנים הקיצוניים
להתברך על שצדקו מההתחלה.
וכמה טוב שהם לא עצרו לרגע להטיל ספק
לפקפק ברגשותיהם
להרהר
ולנסות לחשוב מחדש, מההתחלה,
על כל ידיעותיהם ואמונותיהם
סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה