16.3.2015

האם אפשר להאמין לסקרים כשמתלבטים לקראת בחירות 2015?

בשיחות לקראת הבחירות חוזרת ועולה השאלה - האם אפשר להאמין לסקרים? 

זו שאלה טובה, והתשובה, למרבה הצער, היא שגם אם הם חוקרים את המציאות וגם אם הם מעצבים את המציאות - כך או כך - אי אפשר להתעלם מכך שהם בד"כ צודקים בתמונה הגדולה, גם אם הם מפספסים בפרטים.

כתבתי בזמן הבחירות הקודמות כמה וכמה פוסטים חשדניים, נרגנים וכועסים על הנושא. בהחלט אפשר להגיד שאני נמנה על שונאי-הסקרים. הייתי שמח אם הדעה שיש לאסור על סקרים במהלך כל מערכת הבחירות היתה הופכת לחוק המדינה. אבל כנראה שזה לא יקרה. יותר מדי בעלי עניין ופחות מדי אידיאלוגיה. 

ובכל זאת - כולנו יודעים שבגופי התקשורת בישראל מופעל שיקול דעת בשאלה איזה סקר לפרסם, ולגבי כמה מגופי התקשורת אף יש חשד (לא בלתי מבוסס, ככל הנראה ) שהם מפעילים העדפה פוליטית, ובעצם משתמשים בסקר כדי לעצב את דעת הקהל ולא רק ככלי ללימוד ושיקוף דעת הקהל.  

אז מה עושים? איך אפשר להעריך את ההכרעה המתהווה כשכל מה שיש לנו בידינו הם סקרים שהם אולי מגמתיים? 

במקום המצביע המתלבט הייתי עושה שימוש (מושכל) בבלוגים שמנסים להתעמק בנושא, מתוך מבט השוואתי.
כמה דוגמאות טובות למקום שאפשר להתחיל בו:
אפשר גם לעשות 'עבודת רגליים' ולהשוות את הסקרים בעצמכם: 

אני, למשל, ניסיתי לבנות לעצמי תמונה בתהליך הבא. התחלתי עם הסיכום של כל הסקרים האחרונים שהציעו ב"בטל ב-60" :

המחנה הציוני הליכוד הרשימה המשותפת    יש עתיד  הבית היהודי כולנו ש"ס יהדות התורה ישראל ביתנו מרצ יחד 
25 21 13 12 12 9 8 6 5 5 4

על התוצאה הזו, הפעלתי שקלול של סקר גאוקרטוגרפיה עבור ערוץ i24 . נראה שאף אחד לא לוקח ברצינות (מסיבות שיהיה שווה לנסות להבין פעם) את הסקרים האלה (שמתאפיינים בהערכה חזקה וחריגה של סיכויי מפלגות הימין - הליכוד והבית היהודי).  התחזית המתוקנת:  
המחנה הציוני הליכוד הרשימה המשותפת    יש עתיד  הבית היהודי כולנו ש"ס יהדות התורה ישראל ביתנו מרצ יחד 
24 22 13 12 13 8 8 6 5 5 4

לאחר מכן, הפעלתי על זה את לקחי העבר (אתם יכולים בעצמכם - ראו למשל, סקרי בחירות 2013 וסקרי בחירות 2009):
  • ש"ס תמיד חזקה יותר בבחירות מאשר בסקרים; 
  • המרכז הפוליטי תמיד מפתיע במפלגה אליה הוא זורם, והוא מעדיף פנים חדשות; 
  • הליכוד והעבודה תמיד מאכזבות בהשוואה לסקרים ; 
  • איחודים פוליטיים מועילים בטווח המיידי ; 
  • מאז 1992, מפלגת השלטון כמעט תמיד מאבדת מכוחה ; 
  • הערבים נסקרים באופן חסר (יש להעיר כאן שמחד הסוקרים לקחו בחשבון את האפקט הזה; מאידך, אני בספק אם הם התחשבו באפקט הזה מספיק, כי בכל זאת, לשם שינוי יש כאן משהו שמעולם לא קרה - איחוד פוליטי, ואולי לענייננו יקרה המפתיע ונראה אחוז הצבעה זהה לזה שבציבור היהודי אצל הציבור הערבי  (ואולי יותר); צריך לקחת בחשבון שהעובדה שהפלטפורמות הפוליטיות האלה פועלות יחד בכל היישובים הערביים מאפשרת להם יעילות במידה שמעולם לא היתה להן;  
  • חשוב לשים לב להתפתחויות מאוחרות. דוגמא טריה: הפלג הליטאי הירושלמי בהנהגת הרב אוירבך יתמוך במפלגה של אלי ישי.  דוגמא טריה נוספת: נראה שיש זליגה נמרצת של מצביעים מהליכוד אל כולנו. קשה לי להאמין שמי שמצליח "לשאוב" מצביעים מהליכוד לא יצליח לפעול באופן דומה גם על הבית היהודי ועל ישראל ביתנו (על מי יותר? התשובה תלויה בנוקשות גוף המצביעים של המפלגה אותה בוחנים).
התחזית הסופית שלי:
המחנה הציוני הליכוד הרשימה המשותפת    יש עתיד  הבית היהודי כולנו ש"ס יהדות התורה ישראל ביתנו מרצ יחד 
23 18 17 10 10 14 9 5 4 5 5

האם אפשר להאמין בתחזית הזו?
אני בספק.

בדבר אחד אני בטוח - היא איננה סבירה יותר מתחזיות אחרות.

אז בשביל מה כתבתי את כל זה? קודם כל, כדי לנסות ולהדגים את המרחב שבתוכו פועלות תחזיות. וחשוב מכך, כדי לנסות ולטעון שוב את הטענה הפשוטה אבל הנכונה תמיד: במרחב של אי-וודאות פוליטית לא צריך לפעול על פי הערכות סטטיסטיות. צריך לפעול על בסיס הערכים והאידיאות. אל תצביעו למי שאומרים לכם שיצליח. אל תצביעו למי שאומרים לכם שייכשל. תצביעו למי ששותף לכם בדרכו, בדעותיו, בערכיו. למי שאתם מאמינים שהוא לא רק מדבר יפה אלא גם יידע ללכת בדרך הזו, כנגד כל הקשיים והאילוצים שבפוליטיקה.

לקריאה נוספת


אין תגובות:

פרסום תגובה